נזכור – לוחמי פלגה 915 – פלגת "אבירי המפרץ"

אזכרה שנתית ללוחם הרצל אלמעלם ז"ל

admin — Sat, 12 Oct 2019 06:45:51 +0000

אזכרה שנתית ה 46 לזכרו של לוחם דבור 867 שנפל בקרב מרסה תלמת, הרצל אלמעלם ז"ל, נערכה ביום נפילתו 7.10.19. כמדי שנה , מתייצב צוות לוחמים מפלגה 915 לכבד את זכרו. בתום טקס האזכרה, ספרתי ללוחמים אודות הקרב והנסיבות שהובילו לנפילתו של הרצל ז"ל. להרצל טרם מלאו 18 שנים (חסרו כ שלושה שבועות) ביום נפילתו , היה חייל כשמונה חדשים וצעיר הלוחמים בקרב. יהי זכרו ברוך.

נמרוד ארז מספר על "גיגו" – גדעון כורם (ויינגרד)

admin — Sat, 31 Aug 2019 15:23:38 +0000

זכרוני מ"גיגו" (גדעון\גידי וינגרד\כורם)

את גיגו פגשתי לראשונה עם התייצבותי בפלגת הדבורים בשארם אל שייך בדבור 864 ביולי 1973 מעט לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים.

מהשבועות הראשונים מאז הצטרפותי כסגן מפקד הדבור עליו שירתנו יחד איני זוכר דברים מיוחדים מגיגו פרט לעובדה ששנינו גרנו במושב שיתופי והייתה תחילתה של הרגשה שבאנו מ"כפרים" דומים.

נודע לי שגיגו החל מסלול בסיירת מטכ"ל אותו הפסיק מבחירה והוצב כלוחם-מוכ"מ על דבור.

גיגו הצטייר כחייל שקט, צנוע, שתקן אך לא חסר דיעה. ההפך. גיגו היה דעתן ודעתו נשמעה גם כשנראה שהוא בעמדת יחיד.

הדבור שלנו היה דבור הפיקוד בקרב מרסה תלמת שהיה גולת הכותרת בשירותינו במלחמה ובדיעבד התברר לי כי כמו רובנו השפיע על גיגו באופן צורב וניכר לאורך כל חייו.

גיגו היה מוכ"מ בתפקידו הרישמי אך בזמן הקרב הפעיל נשק והשתתף בלחימה באופן פעיל . כשנדמו כלי נישקנו בגלל תערובת של פגיעה בלוחמים ותקלות שבתנאי הקרב היו קשות מלטפל, ירד גיגו לבטן הדבור והביא עוזים לשגב , לעצמו ולי כדי שהאש מכיווננו תימשך- זאת ללא פקודה וביוזמה עצמית שלו.

כשהתקבלה פקודת המשימה שלנו ובה צוונו לפגוע בכלי שייט ובהם גם ספינות דייג מצריות היקשה גדעון בשאלותיו על הסיבה לכך. שאלותיו של גיגו לימדו אותי רבות על אופיו המיוחד והתחזקו גם לאורך חיינו הבוגרים בהתכתבויות ובשיחות מזדמנות שקיימנו.

גיגו היה אדם מאד אנושי , הומניטרי , חובב טבע ונוף , איש של פשרות ושלום , ציני במידה סבירה , חרוץ עד כלות הכוחות (ולצערי גם החיים).

ליווינו יחד את מצוקותיו של דני נחושתן – חברנו ללחימה שהיה פגוע נפש – הלום קרב מוכר ושנגמל לבסוף מיסוריו כששלח יד בנפשו. נפגשנו גם בלוויתו של דני ולאחר מכן באזכרה בה ניהלנו שיחה ארוכה על החיים ועל הנזק העצום שנגרם למי שחווה כמונו חווית פחד מוות כל כך מוחשית.

נזכרנו כיצד אמא שלו הפתיעה, מיד עם שוך הקרבות בביקורה בנמל עדביה המצרי , הביאה עוגה ליום הולדתו מתוך תקווה שאולי תיפגוש בו- מה שקרה בפועל. גיגו שישן כשנעצר האוטובוס עם האורחים מעמק חפר , לא האמין שאימו בחוץ והיה משוכנע שאנחנו עובדים עליו. הפגישה איתה מאד ריגשה אותו ואותנו.

בתמונה: גיגו ואימו. בגשר הפתוח – נמרוד ארז.

בסיום הקרב במרסה תלמת , כשכבר היפלגנו בדרכנו חזרה לסיני , גיגו הופקד על תותח הירכתיים וזיהה מטרה "רודפת" אחרינו. הוא דיווח למפקד הספינה וזה נתן לו פקודה אוטומטית- אש על מנת להשמיד. היסוסו הקל וזעקתי אליו "עצור, עצור. זהו מספר 2" מנע ממנו ירי לכוון בן הזוג שלנו , ירי שתוצאותיו יכלו להיות קטלניות ולהטיל על כתפיו של גיגו משא קשה מנשוא. מעולם לא דיברנו על כך "ברחל ביתך הקטנה "

אך לשנינו היה ברור כי יצאנו מכך בשן ועין.

גיגו השתתף בקרב ראס עריב שמפקדו היה עמי איילון ובו פגענו בכמות גדולה של ספינות דייג שהיו אמורות לשאת אספקה לכוחות המצריים שהיו אמורים לכבוש את הציר היורד מהתעלה דרומה לאורך קו החוף של סיני וכן באירוע נוסף בו ספגנו אש מהאי גרין כשלא היינו מודעים להימצאות כוחות צבאיים בעת שהתקרבנו אליו.

אירוע נוסף שהדבור שלנו השתתף בו היה בנסיון האחרון לחילוץ נצורי מוצב המזח– אירוע בו קיפלנו את זנבינו כשמטח פגזי 130 מ"מ ניתח עלינו באופן שמאד סיכן אותנו ואת כוחות שייטת 13 שאותם ליווינו למשימה.

שנים רבות הקשר שלי עם גיגו היה קלוש עד שעברתי לעצמון במשגב וכשהחלטתי להרחיב את ביתנו גיגו נבחר ללא היסוס כאדריכל למשימה זו.

ניסינו להיפגש פעמים נוספות באופן מיוחד אך גיגו היה תמיד עסוק , עבד עד בלי די ובשנים האחרונות סיפר לי שהגשת התכניות המקוונות לבניה לרשויות מאד העיקה עליו והיקשתה עליו לעמוד בביקוש שעלה מחד וביכולת שלו שנפגעה מהגזירה – מאידך.

התכתבתי רבות עם גיגו . הוא לא תמיד ענה מיד וכשתגובתו איחרה להגיע הבנתי שהוא עמוס בטירוף.

באחת מההתכתבויות דנו בבעית חלוקת הנחלות בהתישבות העובדת וגיגו כתב לי כך:

"הרבה משפחות נפלו בבור הזה של בן ממשיך וירושות…מלחמות עולם…בהכירך אותי ברור לך שאצלי ערך המשפחה קודם לכל. לאמא שלי (זאת מעדביה) הבטחתי בסוף ימיה שאנחנו, הויינגרדים, לעולם לא נריב. נקודה.

אבא שלי , המשורר, היה במשך שנים מזכיר המושב , עשה רבות למען שלום ומניעת ריבים וסיכסוכים.

אתה יודע מה זה מושב שיתופי. קיבלתי משהו ממנו.

במקום אחר וכמענה להתכתבות ארוכה ביננו כתב

"הי, יצאתי עכשיו מפגישת עבודה בקיבוץ פרוד. הזוג נורא התנצל על כך שכל פעם מבקשים משהו אחר , על כך שמבלבלים לי במוח….איך אני נשאר רגוע?…

אמרתי להם שהכל יחסי. שאני עדיין ביום כיפור ההוא ושמאז הכל מתגמד…בקיצור, אנחנו חבורה שיצאה די שרוטה ולכאורה, מן הסתם לא טופלה…….לילה טוב נמרוד. גיגו"

כשהודעתי לגיגו על כך שדני נחושתן שם קץ לחייו. תגובתו היתה:

"אני לגמרי המום. דיברתי איתו בחצי שנה האחרונה מספר פעמים….ביקשתי שיניח לזאב אלמוג….הוא באיזה שהוא מקום גם נפל בלילה ההוא…גיגו

אהבתי אותך כחבר וכלוחם ולמדתי ממך שיעור ביושר, צניעות ואמינות.

העמדת את משפחתך בראש עדיפויותיך . חבל לכולנו שלא הישארת מעט גם לעצמך.

נוח בשלום . הותרת אצלי עצב וחלל בלב.

נמרוד ארז

גדעון (גיגו) כורם (ויינגרט) ז"ל

admin — Fri, 30 Aug 2019 05:06:53 +0000

חבריי היקרים לוחמי פלגה 915 . מודיע בצער על פטירתו בטרם עת ובמפתיע של חברנו, גדעון (גיגו) כורם (ויינגרט), לוחם דבור 864 מקרב מרסה תלמת.

בתום ימי השבעה, אפעל להנצחת זכרו של גיגו ז"ל באתר "אבירי המפרץ – אתר לוחמי פלגה 915". אבקש מכל מי ששרת איתו , לכתוב זכרונות וחויות משרותכם הצבאי ולצרף תמונות ככל שניתן – להנצחת זכרו.

אודה לקבלתם במייל הפרטי שלי : Cochavia55@gmail.com

יהי זכרו ברוך.

להנצחת זכרו של הלוחם משה שדה ז"ל

admin — Sun, 20 Mar 2016 07:14:28 +0000

אלי בית און (ביטון) ז"ל – דברי כוכבי באזכרה 30 למותו

admin — Fri, 18 Mar 2016 06:50:04 +0000

נזכור את אלי ביטון ז"ל

בני המשפחה וחברים קרובים השתתפו באזכרת ה 30 לפטירתו של אלי בית און (ביטון) ז"ל בחלקת הקבר.

אלי נולד בקזבלנקה שבמרוקו. גדל בתל אביב ברח' המלך ג'ורג' עם אימו המסורה והאוהבת סוזן , ואחיו דוד הצעיר ממנו. שרת בפלגה 915 כמנוען, ציף, ונגד אחזקה פלגתי ובנוסף שימש כמדריך בבה"ד חיל הים. שנים שרת במילואים בתפקיד מנוען ראשי בדבורי הפלגה. לימים התפתח מקצועית ושמש במשך שנים רבות כסמנכ"ל מערך השיווק והמכירות בחברת "קניאל" עד לאירוע בו נפגע. אלי נשוי לענת ואב ללי , לדניאל ולדין.

אלי הלך לעולמו ביום 18 לאוגוסט 2014 , לאחר אירוע קשה שאירע לו בעתיו אבד את הכרתו והיה למעלה מ 4 שנים ללא הכרה.

בשם החברים נשא דברים ד"ר כוכבי אזרן, חברו הקרוב ומפקדו של אלי. כמו כן העניק כוכבי בשם החברים תעודת הרשמתו של ביטון ז"ל בספר הזהב של יהדות מרוקו.

" … את אלי הכרתי ביומה השני של הטירונות ב "בה"ד 4 הלוחמת", עת שובצנו עוזי בר און, ביטון ואני לתורנות המטבח הראשונה…. 8 לנובמבר 1973. בתודעתי צרובה תמונת ההכרות עם ביטון : תורנות מטבח …. סירים גדולים … כלי מטבח רבים, ו"ים" של סיפורים אודות חויותיו של ביטון מהפלגות בצי הסוחר… חויותיו של עוזי מקיבוץ ניר עם … ואני עם חויותי מקיבוץ גבעת ברנר …. ככה זה התחיל.

נגמרה הטירונות , אלי ועוזי התנדבו לסיירת הימית , הגיעו לבה"ד חיל הים לקורסים המתאימים ואני החלתי את דרכי הארוכה בקורס חובלים. במשך למעלה משנה וחצי שמרנו על קשר. בכל השתלמות שהיתה להם בבה"ד , קפצו לבקר אותי .. ובשבועות של טרם סיום הקורס, הפצירו בי לבקש לשרת בדבורי פלגה 915, וכך …. הגעתי באמצע יוני 1975 להיות סגן מפקד דבור 866 בסיירת ראס סודר, הדבור שמפקדו הוא ברוך זונטג, שהציפ' שלו הוא אלי ביטון, וה"בוסן" הוא עוזי בר און … ואיתם, פרגון וחזות המכונאים, שלמה ולדמן על סף חופשת השחרור , ואילן בורלס ועופר בר נחום המוכ"מים.

מכאן, חוינו יחדיו אין ספור רגעים יפים, בלינו אין ספור ימים וערבים ב"מס" , ב"פלסקות" שערכנו בספינה עם עלמות החן שבסביבה, בטיולים בחופים המרהיבים של ה"מרסות" וראס אום סיד , ואפילו את חלק מהחופשים בילינו יחדיו אצל סוזן בקינג ג'ורג' בתל אביב, או אצל דייזי בשכונה ה' בבאר שבע… הפכנו עם הזמן לחברים שהם הרבה מעבר לכך.

אלי בראייתי היה מודל לחיקוי במספר תחומים. ראשית סדר וטיפוח בכל התחומי החיים. חדר המכונות של ציפ' ביטון היה שם דבר בפלגה 915… יעידו על כך כל המכונאים שזכו לצמוח תחת חסותו. חדר מכונות מבריק , מטופח , מסודר וכמובן כשיר ותקין. כך גם הופעתו. בגדיו המגוהצים, האופנתיים, וחולשתו לנעליים איטלקיות היתה ידועה… תמיד מריח טוב ממיטב הבשמים … וחיוכו התמידי היה חלק בלתי נפרד מהופעתו. במפגשים החברתיים הוכיח תמיד שהוא חיה חברתית נדירה. בכל מפגש, נוכחותו היתה מורגשת בזכות הטמפרמנט היחודי, החום האנושי שהקרין, יכולתו הוורבלית לספר סיפור … החיוכים והמימיקה שאפיינה אותו , וכן המהירות בה אפשר היה ל"הדליק" אותי , כך מהר גם ניתן היה להרגיע אותו . איש לא יכול היה שלא להבחין בו ובאיכויותיו. אלי לא היה רק גבר מטופח, הוא היה מטפח באופן עקבי ושיטתי את כל הסביבה בה חי. בראש וראשונה את משפחתו ואת ביתו. איש משפחה לתפארת. דואג לכולם, מסדר לכולם … ונמצא תמיד בשביל כולם. אוהב את החיים הטובים. אנין טעם, בעל לב גדול ורחב, המפזר ביד נדיבה את כספו למען אהוביו , איש שאינו יודע לדחות סיפוקים, ואוכל את החיים בביסים גדולים … עקשן לא קטן. "בולדוזר". "מזיז קירות", ומוכן לשלם כל מחיר בעבור דברים בהם הוא מאמין או עליהם הוא "ננעל". בחור אנרגטי, חסר מנוחה , פעיל – יעיל, ה"מדביק" את כל מי שנמצא סביבו , בקצב החיים המטורף שלו. פרו אקטיבי, פיקח, מכיר הייטב את החיים , ומתאים עצמו והתנהגותו לסביבה המשתנה.

עקבתי מרחוק אחר התפתחותו המרשימה. התקדם בקצב מדהים במקום עבודתו ב"קניאל" . כפועל מצליח על קו הייצור, הפך עם הזמן לנציג עובדים ובהמשך ליו"ר ועד העובדים. רכש השכלה אקדמית והרחיבה בנמרצות ובהתמדה. לימים הפך לחבר הנהלה ובשנים האחרונות לסמנכ"ל שיווק של חברת קניאל. מעת לעת נפגשנו במפעל ולעיתים במשרדי. שם התרשמתי מההתמודדויות להם נדרש מול לקוחות, מול ספקים , מול מנהלים ועמיתים. ראיתי והרגשתי איך אלי משתנה בהתאם לתנאי הסביבה ולצרכים אותם הוא מזהה.

יכולנו שנים שלא להיפגש, וכשנפגשנו כאילו רק אמש נפרדנו … קשה לי לתאר במילים את המבט ואת השמחה שאלי הקרין כל פעם שנפגשנו …. וכך גם אני.

אלי אהב ל"עבוד" על אנשים, ולהציג אותי כאחיו, בפני אלו שלא הכירו אותו או אותי …. לאורך השנים, חוינו אין ספור רגעים יפים ומיוחדים, ואותם אנצור בליבי לעד.

ומרגע שנפגע, ביקרתיו מעת לעת … בהתחלה בתדירות גבוהה, וככל שחלפו השנים נוכחותי הלכה ופחתה. לאחר כל מפגש חברים, בו היה חסר לי , הגעתי לביקור ע"מ לספר לו איך היה …

אלי חי איתי , ודמותו מלווה אותי בכל מפגש חברים, ובלא מעט רגעים – בין המפגשים. גם ברגעים אלו, בהם אני מנסה בדלות שפתי לתאר את שצרוב בליבי ובזיכרונותיי, פניו וחיוכו הממזרי מביטים בי , מניף ידיו לצדדים , ובשפת גופו כאילו אומר … " חאלס, מספיק . הבנתי … "

יהי זכרו של חברי היקר והאהוב , ברוך.

כוכבי

חוגגים 50 לאלי בית און בביתו :

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

להנצחת זכרו של הרצל אלמעלם ז"ל

admin — Tue, 15 Mar 2016 09:17:09 +0000

הרצל נפל במילוי תפקידו כלוחם בספינהה 867 בקרב מרסה תלאמת בליל 6-7 לאוקטובר 1973

לקראת כנס פלגתי ב 6.10.10 , בקרתי את משפחתו וסיירתי בבית העלמין הצבאי בבאר שבע, בלויית אחיו ובנו הרצל הקרוי על שם דודו שנהרג במלחמה.

לינק

נהנSEאר'ןוםףס