ראיון עם קברניט המיכלית סמסון – ר/ח זאב תירוש
מיכלית M.S.SAMSON של חברת אל-ים אשר הותקפה צוללת מדגם ויסקי כמו זו שתקפה את הסמסון.
מפגש עם קפטן זאב תירוש – קפטן המיכלית סמסון במלחמת יום הכיפורים.
קפטן זאב תירוש פיקד בתקופת מלחמת יום הכיפורים על המיכלית "סמסון" שהובילה נפט מאיראן לנמל אילת. במהלך אחת ההפלגות ארצה, נפתחה מלחמת יום הכיפורים. כידוע הטילו המצרים מצור ימי בים האדום באמצעות שתי משחתות ושתי צוללות מדגם R.
בבוקר ה 7 לאוקטובר 1973, לאחר מעבר מיצרי באב אל מנדב , ובסמוך לנמל ג'דה שבסעודיה נורו ע"י אחת הצוללות המצריות, שני מטחים של 3 טורפדו בכל מטח לכוונה של ה"סמסון". המטח הראשון חלף בקדמת החרטום ומטח שני שנורה כתריסר דקות אחר כך חלף בכוון הירכתיים.
ה"סמסון" לא נפגעה , המשיכה בדרכה והגיעה בשלום לנמל אילת. שם תוחקר הקפטן וצוותו ע"י צוות תחקירנים ממד"ן.
ביום 19 ליוני 2013 נפגשנו- העוסקים בתיעוד מורשת חיל הים (אלי רהב, ניר מאור וכוכבי אזרן) , על מנת לשמוע את סיפורו האישי של קפטן זאב תירוש אודות האירוע שקבל כבר חשיפה בעבר, אך לראשונה מדבר על האירוע קפטן האוניה שנמנע מלעשות זאת מאז ועד היום.
גם במפגשנו זה, כ 40 שנה אחרי האירוע , שאל אותנו זאב, האם מותר לו לדבר על האירוע. הרגעתי אותי בהתחייבותי להעביר לאישור ענף ב"ם את פרטי הראיון טרם הפצתו. רק אז התרצה ומוכן היה לדבר.
בתחילת הראיון ערכתי עימו "תיאום ציפיות" ובקשתי שבדבריו יתייחס בין היתר ל:
- הצגה אישית של אבני דרך בחייו עד לאירוע.
- תיאור עיקרי הפעילות טרם המלחמה.
- תיאור פרטי האירוע כפי שצרובים בזכרונו ובתודעתו.
- ה"תובנות" כפי שהתגבשואצלו מתום האירוע ועד היום.
מתכבד להציג את עיקרי הדגשים בדבריו של קפטן זאב תירוש:
" .. אני בוגר האגודה הימית זבולון – בקבוצתי היו גם זאב יחזקאלי ועמי נדיר …
בוגר קורס מפקדי סירות – עוד לפני הצטרפותי לבי"ס קציני ים בעכו.
בצבא שרתתי בחה"י – מדריך בבה"ד, לנושא תותחנות וימאות.
זכיתי לשחרור מוקדם , בהמשך להצטרפותי למסלול שרות של 3 שנים בצי הסוחר .
מקובל היה אז, להתחיל בהפלגת קדט למשך של כ 9 חודשים.. העדפתי את חברת אל ים (בה היה לי רקע בשורגנג) ובקשתי להפליג באוניית בננות… נחשב בזמנו לתחום אטרקטיבי בהתייחס לתנאי ההפלגה …
הופתעתי מאוד שעם הגעתי נשאלתי: האם תוכל להיות קצין שלישי…. כבר ביומי הראשון ?
בבטחון עניתי תשובה חיובית. והוצבתי באוניה הר רמון – אוניית בננות.
בשנים הראשונות הפלגתי באוניות חברת אל ים… במקביל להפלגות למדתי והשלמתי לימודי
תואר ראשון באונ' חיפה בכלכלה ומדעי מדינה, זאת במקביל לקורסים ההכשרה להם נדרשתי בהתאם לדרישות החברות והמכון להכשרה ימית.
קבלתי פיקוד ראשון על אוניה בקיץ 1973 על המיכלית "סמסון" .
מיכלית ישנה ובעייתית, טעונה תחזוקה תובענית, ושסבלה מכשירות לקויה.
אי שם בתחילת אוקטובר 73 יצאתי מחארק איילנד שבפרס עם מטען של כ 36,000 טון דלק – במהירות המוגבלת ל 11 קשר (בגין בעיות כשירות .. דוד אחד ). ביום שישי בוקר ה 5 לאוקטובר 73 עברתי את מיצרי באב אל מנדב… חיל הים אודיע לי באותו ערב כי עלי להפליג חשוך, בהאפלה מלאה…. האמת שחששתי מאוד … , היה לי מכ"מ אחד קלוקל … וחששתי מקשיי בטיחות השייט.
באותם ימים תעלת סואץ עדיין סגורה. (מאז מלחמת ששת הימים) המפרץ די ריק מאוניות … תנועת כלי השייט היחידים במפרץ הן של מיכליות הפועלות בשדות הנפט של המפרץ, אוניות הפוקדות את נמל סואץ שבצפון המפרץ, גוררות וכלי עזר ואספקה המשרתות את מתקני הנפט, סירות דייג , יכטות וכלי שייט צבאיים של הצי המצרי וחיל הים.
בשבת בצהריים זיהינו משחתת יורדת , אך לא קשרנו זאת לשום תרחיש הקשור אלינו…,
ביום ראשון, בעת ביצוע תצפית הצהרה סמוך לנמל ג'דה… קוראים לי לדופן השנייה(לדופן ימין) … "המפקד מטרפדים אותנו…" אני צופה במטווח ראשון של 3 טורפדו "רצים" אלינו מכוון ירוק 100…זיהנו את בועות אויר.. . מתקרבים במהירות וחולפים כ- 10 מטר לפני חרטום.
מייד התחלתי בתמרוני התחמקות, (כפי שקראתי על התנהלותם של קברניטי אוניות בספר "הים האכזר") 30 מעלות משני צידי הקורס הבסיסי בו הפלגנו צפונה, ובמהירות הגבוהה ביותר …. כעבור מספר פניות (כתריסר דקות מהמטח הראשון) נורה לכווננו מטח שני 3 טורפדו שחלף אותנו באזור הירכתיים.
ביום שלישי ה 9 לאוקטובר 73 הגעתי לאילת. צוות תחקירנים מייד תחקרו אותי.
שאלו אותי החוקרים : האם אתה בטוח שהיו אלו טורפדו?
חשתי שאינם מאמינים לי … אמרתי להם : לא מתאים לכם שנורו עלינו 6 טורפדו … – אל תכתבו…
חתמתי על טופס שאסור לדבר על האירוע – ומאז לא שוחחתי עם איש בנושא. עם זאת צוות האוניה שבילה בבפאבים …ספר את הסיפור… וכשנאלתי מעת לעת בנושא …. הכחשתי או נמנעתי מלענות..
זאב שיף בספרו "רעידות אדמה באוקטובר" ע"מ 69… מתזכר את האירוע, מספר סיפור אחר…. לא תואם לעניות דעתי את המציאות כפי שהתרחשה ….. יתכן פרי ה"פלוורה" אליה נחשף מפי הימאים.
דני נקדימון – קפטן מ 71, כשהגענו לאילת אם ירו עלינו 6 בבוקר בחצות לאבו רודס…
נשאלתי האם יכול 15 קשר… עניתי רק 11 קשר… כולל שבר לרקבוייטר אחד.
פנו ופטריה… גם הוא לא עלה ואז פנו לדני נקדימון – על הסירים.
נשלח בסטרם לקחת אותי , עליתי לדבר פז (גינגולד.) מחזור ב'… מפקד בסיס אילת תדרך אותי באשר לאבו רודס.
(דב נוימן – המפעיל של האוניות שנמכרו לשירות נפט.)
הוטסו אלי
קצין מחיל אויר – נציג אויר, קצין קישור מחיל האויר – עופר שנהר קצין קישור מחיל הים – מהדבורים.
צלצלתי לכל מי שאני מכיר, ונפרדתי… מר
שאלו למה אתה מדבר ככה ?
מההפלגה הזו אני לא חוזר שלם… יום חמישי בערב / חצות יצאנו מאילת בחצות עברנו את מיצרי טיראן.
הפלגתי בסמוך לחוף המצרי,
לא הכרתי את מעבר המילאן – ולא היה
עם כניסתי
מוגשים 500 ק"ג ר.מ.א – פיצוץ ראשון – הספינה התרוממה עם הכניסה למצים כל ההגה ימינה… הייתי בקבינה שלי, רצתי לגשר… הגעתי בקרת נזקים…
צוות 42 אנשי צוות – 24 פצועים קל. 3 פצועים – קשה… הטבח, נעקרה עינו מהידית…
קצין קישור חיל אויר – …. – "ראיתי 2 טילים שנכנסו לארובה… הזמנתי חילוץ מוסק. המסוק מדווח – אתה נמצא בשדה מוקשים…. ראיתי …חשבתי שחטפם טורפדו
ניסיתי לאתר את טייס ההליקופטר… מצאתי את טייס ה….שחילץ אותנו מסוק יסעור….התמונה היחידה שיש לי זה תמונה מהחילוץ.
(מחי) ביני שואל אותי אם אוכל להשאר עם הצוות… והוא ישלח גוררת, אמרתי לו נקה קודם את שדה הנפט…
מיכלי הבלאסט היו מלאים, (מזל אחרת הינו תא גאז)
הורדנו סירות הצלה ונערכנו לנטישה ולחילוץ.
דברתי שוב עם ביני, והבהרתי שאין לי כוח לשרוד, הזמנתי מטריה אוירית.
פיצוץ ראשון 0840 26.10.73 בצהרי היום חלצנו
חלצו אותנו לבסיס שארם – שם פגשתי את חים שקד ואלמוג ספרתי לשקד שהתרוצצנו…
ב 2005 – מגיע נתב מצרי , שקבל מדליה מסאדאת….בתעלה.
מתברר שהפגיז את שארם בטילים ובקשיתי…את היובל….
כשאוניה הראשונה נפגעה… קבל מדליה.
- בערב הגיע מטוס – שלקח אותנו… משארם
- הטבח הפצוע ההכנות להי"ח.
- ב- 84, בהפלגה נכנס למטבח ומזכיר את הסיפור הקוסקוס שהבטיחו…..הגרסה הראשונית שהועברה לצים ע"י חה"י.שעלתי אתם לא מאמינים לי שהיו מוקשים?ביני – למרות המלצות רמי לונץ ודיטה – להמשיך קפטן – צבי נצר – אבי טורנטוסירייניה – יעקב הרצוג היה קפטן… בשבת… זאב תירוש טוען שזה קרה מאוחר יותר…אתה אחרי על אופרציות ואני מוביל דלק…כשנתרוטץ…חודש לאחר שיצאנו בחיים, הזמינו אותי לחברה, והציעו לי הצעה שלא יכולתי לסרב לה…אם תצטט אותנו …נאמר שאתה משקר"… הציעו לי ..להגיש את התפטרותך מהחברה….בטענה שהתנהגותך באוניה לא היתה ראויה….
- לא עניין אותם שקבלתי הוראה לנטוש מחה"י….
- כל קפטן שפגע וטבע / … הציעו לו להיות מפקח.
- 10 – F נורה טיל הוק… שנשרף עוד חודשים רבים. כבוד – צי"ם
- "רעשן" + 2 קסנונים, "פצץ" – נטק מפנה נתיב…אחרי האירוע של הסירינייה… הביאו את 707 למיפוי מסרק של שדה המוקשים, ושם גילו לראשונה מוקשים…
- החליט להחזיר האוניה… גוררת מיכל + בפיקוד גדי בן.. מיכאלי (אבשלום)
- פטריה… בדרך לאבו רודס, אם יהיה ממושמע… וירוקן את הבלאנסט – הוא לא יהיה כאן לספר לך (בלון גאז…) רוקנת, מלאת המיכל בגאז נפיץ (דלק שהפך לגאז)…
- שעליתי על שרטון, והתפוצץ צינור …. ונבהלת ונטשתי את האוניה .
- בשמם הזמינו אותי למכ"מ – רכב של רמצ"דף ונפגשתי עם ביניף צ'יטה, עקיבא פגי, אלכס פארן ומד 2 קצינים, ואני מספר להם, מהקרב… ומרגיש שצוחקים עלי …. כאילו לא מאמינים לי.
- 1980 – ביני חלם מנהל מספנות… ישראל. יושבים אוכלים… באוניה… ואז הוא מזכיר אני רוצה שתדעו: הפאשלה היחידה שהיתה לי … היא ששלחתי אותך לשדה מוקשים…מצטער שלא האמין לי… שאלתי מדוע לא ספרתם זאת לצי"ם.
