אלי בית און (ביטון) ז"ל – דברי כוכבי באזכרה 30 למותו

 

נזכור את אלי ביטון ז"ל

בני המשפחה וחברים קרובים השתתפו באזכרת ה 30 לפטירתו של אלי בית און (ביטון) ז"ל בחלקת הקבר.

אלי נולד בקזבלנקה שבמרוקו. גדל בתל אביב ברח' המלך ג'ורג' עם אימו המסורה והאוהבת סוזן , ואחיו דוד הצעיר ממנו. שרת בפלגה 915 כמנוען, ציף, ונגד אחזקה פלגתי ובנוסף שימש כמדריך בבה"ד חיל הים. שנים שרת במילואים בתפקיד מנוען ראשי בדבורי הפלגה. לימים התפתח מקצועית ושמש במשך שנים רבות כסמנכ"ל מערך השיווק והמכירות בחברת "קניאל" עד לאירוע בו נפגע. אלי נשוי לענת ואב ללי , לדניאל ולדין.

אלי הלך לעולמו ביום 18 לאוגוסט 2014 , לאחר אירוע קשה שאירע לו בעתיו אבד את הכרתו והיה למעלה מ 4 שנים ללא הכרה.

בשם החברים נשא דברים ד"ר כוכבי אזרן, חברו הקרוב ומפקדו של אלי. כמו כן העניק כוכבי בשם החברים תעודת הרשמתו של ביטון ז"ל בספר הזהב של יהדות מרוקו.

" …   את אלי הכרתי ביומה השני של הטירונות ב "בה"ד 4 הלוחמת", עת שובצנו עוזי בר און, ביטון ואני לתורנות המטבח הראשונה…. 8 לנובמבר 1973. בתודעתי צרובה תמונת ההכרות עם ביטון : תורנות מטבח …. סירים גדולים … כלי מטבח רבים, ו"ים" של סיפורים אודות חויותיו של ביטון מהפלגות בצי הסוחר… חויותיו של עוזי מקיבוץ ניר עם … ואני עם חויותי מקיבוץ גבעת ברנר …. ככה זה התחיל.

נגמרה הטירונות , אלי ועוזי התנדבו לסיירת הימית , הגיעו לבה"ד חיל הים לקורסים המתאימים ואני החלתי את דרכי הארוכה בקורס חובלים. במשך למעלה משנה וחצי שמרנו על קשר. בכל השתלמות שהיתה להם בבה"ד , קפצו לבקר אותי .. ובשבועות של טרם סיום הקורס, הפצירו בי לבקש לשרת בדבורי פלגה 915, וכך …. הגעתי באמצע יוני 1975 להיות סגן מפקד דבור 866 בסיירת ראס סודר, הדבור שמפקדו הוא ברוך זונטג, שהציפ' שלו הוא אלי ביטון, וה"בוסן" הוא עוזי בר און … ואיתם, פרגון וחזות המכונאים, שלמה ולדמן על סף חופשת השחרור , ואילן בורלס ועופר בר נחום המוכ"מים.

מכאן, חוינו יחדיו אין ספור רגעים יפים, בלינו אין ספור ימים וערבים ב"מס" , ב"פלסקות" שערכנו בספינה עם עלמות החן שבסביבה, בטיולים בחופים המרהיבים של ה"מרסות" וראס אום סיד , ואפילו את חלק מהחופשים בילינו יחדיו אצל סוזן בקינג ג'ורג' בתל אביב, או אצל דייזי בשכונה ה' בבאר שבע… הפכנו עם הזמן לחברים שהם הרבה מעבר לכך.

אלי בראייתי היה מודל לחיקוי במספר תחומים. ראשית סדר וטיפוח בכל התחומי החיים. חדר המכונות של ציפ' ביטון היה שם דבר בפלגה 915… יעידו על כך כל המכונאים שזכו לצמוח תחת חסותו. חדר מכונות מבריק , מטופח , מסודר וכמובן כשיר ותקין. כך גם הופעתו. בגדיו המגוהצים, האופנתיים, וחולשתו לנעליים איטלקיות היתה ידועה… תמיד מריח טוב ממיטב הבשמים … וחיוכו התמידי היה חלק בלתי נפרד מהופעתו. במפגשים החברתיים הוכיח תמיד שהוא חיה חברתית נדירה. בכל מפגש, נוכחותו היתה מורגשת בזכות הטמפרמנט היחודי, החום האנושי שהקרין, יכולתו הוורבלית לספר סיפור … החיוכים והמימיקה שאפיינה אותו , וכן המהירות בה אפשר היה ל"הדליק" אותי , כך מהר גם ניתן היה להרגיע אותו . איש לא יכול היה שלא להבחין בו ובאיכויותיו. אלי לא היה רק גבר מטופח, הוא היה מטפח באופן עקבי ושיטתי את כל הסביבה בה חי. בראש וראשונה את משפחתו ואת ביתו. איש משפחה לתפארת. דואג לכולם, מסדר לכולם … ונמצא תמיד בשביל כולם. אוהב את החיים הטובים. אנין טעם, בעל לב גדול ורחב, המפזר ביד נדיבה את כספו למען אהוביו , איש שאינו יודע לדחות סיפוקים, ואוכל את החיים בביסים גדולים … עקשן לא קטן. "בולדוזר". "מזיז קירות", ומוכן לשלם כל מחיר בעבור דברים בהם הוא מאמין או עליהם הוא "ננעל". בחור אנרגטי, חסר מנוחה , פעיל – יעיל, ה"מדביק" את כל מי שנמצא סביבו , בקצב החיים המטורף שלו. פרו אקטיבי, פיקח, מכיר הייטב את החיים , ומתאים עצמו והתנהגותו לסביבה המשתנה.

עקבתי מרחוק אחר התפתחותו המרשימה. התקדם בקצב מדהים במקום עבודתו ב"קניאל" . כפועל מצליח על קו הייצור, הפך עם הזמן לנציג עובדים ובהמשך ליו"ר ועד העובדים. רכש השכלה אקדמית והרחיבה בנמרצות ובהתמדה. לימים הפך לחבר הנהלה ובשנים האחרונות לסמנכ"ל שיווק של חברת קניאל. מעת לעת נפגשנו במפעל ולעיתים במשרדי. שם התרשמתי מההתמודדויות להם נדרש מול לקוחות, מול ספקים , מול מנהלים ועמיתים. ראיתי והרגשתי איך אלי משתנה בהתאם לתנאי הסביבה ולצרכים אותם הוא מזהה.

יכולנו שנים שלא להיפגש, וכשנפגשנו כאילו רק אמש נפרדנו … קשה לי לתאר במילים את המבט ואת השמחה שאלי הקרין כל פעם שנפגשנו …. וכך גם אני.

אלי אהב ל"עבוד" על אנשים, ולהציג אותי כאחיו, בפני אלו שלא הכירו אותו או אותי …. לאורך השנים, חוינו אין ספור רגעים יפים ומיוחדים, ואותם אנצור בליבי לעד.

ומרגע שנפגע, ביקרתיו מעת לעת … בהתחלה בתדירות גבוהה, וככל שחלפו השנים נוכחותי הלכה ופחתה. לאחר כל מפגש חברים, בו היה חסר לי , הגעתי לביקור ע"מ לספר לו איך היה …

                

 

אלי חי איתי , ודמותו מלווה אותי בכל מפגש חברים, ובלא מעט רגעים – בין המפגשים. גם ברגעים אלו, בהם אני מנסה בדלות שפתי לתאר את שצרוב בליבי ובזיכרונותיי, פניו וחיוכו הממזרי מביטים בי , מניף ידיו לצדדים , ובשפת גופו כאילו אומר … " חאלס, מספיק . הבנתי … "

יהי זכרו של חברי היקר והאהוב , ברוך.

כוכבי

 

חוגגים 50 לאלי בית און בביתו :