מפגש עם רס"ן (מיל.) מנחם רזניק – מפקד דבור 863 במלחמת יום הכיפורים

מפגש עם מנחם רזניק – מפקד דבור 863 במלחמת יום הכיפורים

ביום 26 לספטמבר 2010 נפגשתי עם מנחם רזניק, מפקד דבור ומוב"ז טרם ובמהלך מלחמת יום הכיפורים, על מנת לתעד זכרונותיו ורשמיו מתקופת שרותו.

• מנחם רזניק בוגר קורס חובלים מחזור כ', סיים את הקורס ביוני 1972 והוצב לסטיל אחי אילת בפיקודו של גדי שפי. גדי הציע במהרה למנחם ללכת ולהיות מפקד דבור ….
• לפני סיום קורס חובלים שלחו מספר מועמדים מהמחזור ובינהם גם אותו לש/7 כמועמד לשיבוץ בשייטת. זכורה לו הפלגת המבחן בצוללת בפיקודו של גדי מנור , שהיתה בעייתית וקשה באופן אובייקטיבי. הצוללת נאלצה במהלך הפלגתה לרדת לצלילת חרום עקב התקרבות לכלי שייט וחשש להתנגשות … ותהליך הצלילה הסתיים בנגיעה "אלימה" בקרקעית…
• דרשו מהמועמדים לשיבוץ לש/7 תוספת חתימה עקב יציאה מתוכננת להשתלמות מקצועית באנגליה … מנחם שמלכתחילה לא התכוון לשרות ארוך, מה עוד העדיף שלא להתחייב למפרע , סרב לחתום ולכן לא שובץ ל ש/7
• מנחם הוצב בפלגה 914 להשתלמות מפקדים והסמכה למפקד דבור. איתו היו גם יעקב עבאדי, וחלק ממפקדי הדבורים יוצאי ש/7.
• בסוף 1972 הוצב כמפקד דבור בפלגה 915. עמי אילון בוגר מחזורו של מנחם מקורס חובלים, מפל"ג 915 , הבהיר לו שאמנם הוא מוסמך כמפקד דבור … אבל לא בזירה, כי אינו מכיר אותה. והוא נדרש ומצופה ללמוד היטב את מאפייני הזירה, המודיעין , קשיי הניווט וכו'.
• בתום כשלושה שבועות, יצא להפלגת הסמכה עם המפל"ג והמז"ר זאב אלמוג. הוסמך והתמנה למפקד דבור 873. מנחם וצוותו הורידו לזירה בהמשך שרותו בפלגה שני דבורים חדשים … דבורים 863 ו864. כך שבמהרה הפך למפקד דבור 863 על צוותו מה 873.
• אירוע משמעותי של טרם מלחמה זכור לו הייטב. המפגש עם סמ"ר ה"דה קסטרו" המצרי ביום ה 13 לאוגוסט 1973. הגעתי בטיסה משארם עם המז"ר לאבו רודס. איני זוכר את פרטי ההזנקה … אבל מצאנו עצמינו מול ה"דה קסטרו" … טווח כ 2000 … לעניות דעתי נפלטו לו פגזים … לא בטוח שהתכוון ליצור עימנו מגע .. אבל זה הספיק … צביקה הסתער עם זוג הדבורים … ירינו את כל התחמושת .. החל מטווח ההסתערות … ועד לטווחים הקרובים … פגענו בו … נצפו פגיעות ועשן …. הנסנו ברטרם מצרי שהוזנק לסייע … ובשלב מסויים קבלו הוראה לנתק מגע … לא היה לנו נשק מסיים … אחרת הסיפור עם ה"דה קסטרו" הזה היה מסתיים באותו מפגש …   לקחי האירוע היו בין היתר … להביא את ה"תרשיש" לראס סודר ולאתר נשק מסיים לדבורים ..
• מנחם ספר על "מונטנות" רבות שהשתתף בהם. בין היתר על הפלגות בים סוער מאוד. מנחם ציין הפלגה במפרץ אילת שגרדוס אמיר הפליג עליו … צוואר הבקבוק של נבק מוכר לכולנו … גרדוס אמר אחרי ההפלגה שלא האמין שדבור מחזיק ים כל כך סוער / גבוהה,
• במהרה הוסמך מנחם למוב"ז. כשבוע לפני המלחמה נערך תרגיל קרב מצרי (הערת כוכבי: תרגיל הידוע בשמו "תחריר 41" ) ושהה עם זוג דבורים כמוב"ז ב"מונטנה" במפרץ סואץ. ביום רביעי/חמישי האחרון טרם המלחמה חזר עם זוג הדבורים ממונטנה ויצא לחופשת "רגילה". בדרכו הביתה עבר דרך חוליה עורפית בחיפה על מנת לקבל רכב תנאי שרות … ואכן קבל … קומנדקר והנחיה היתה לאסוף לוחמים וקצינים בדרך חזרה לשדה התעופה … ומשם חזרה לספינה … לעובדה שלא היה לו מדים נקיים וציוד אישי , לא היתה שום משמעות ברגעים אלו …..
• מנחם מצא עצמו במהרה חזרה ב"פנטום" של שארם. בערב יום הכיפורים נערכה שיחה עם המז"ר זאב אלמוג. הדבור שלי היה בשארם. צביקה שחק עלה עם זוג הדבורים צפונה לכוון ראס סודר לעוד "מונטנה" שגרתית..
• על אירוע פתיחת המלחמה בראייתו מספר מנחם: "… בשבת בבוקר בהיותי במזח החדש שנבנה על מנת לגרד "זקן" … החברה של יחידה 707 עשו לנו ניקוי תחתית תוך כדי צלילה מתחת לדבור …   בצהריים היייתי עם אהרון (קצין אחזקה שהיה לפני כן כ 11 חודש חניך בקורס טייס….) וראינו מטוסים… אהרון אמר לי: "אלו מיגים…" אמרתי לו : "מה פתאום מיגים?…" שניות אחר כך שחררו המיגים פצצות …" רצתי לדבור הנעתי מנועים ניתקתי חבלים ומשכתי את הטרוטלים במלוא עוצמת המנועים אחורה, הפעלתי סירנה ועמדות קרב, והצוות יורה מהמקלעים תוך כדי יציאה מהמעגן    … עם דוד שלחון, רביבו, יגאל שמחי… ויצאנו להסתתר מתחת לצוק מרש"ל …. עד יעבור זעם …
• בהמשך ניסו לאסוף אותנו לתדרוך בזירה … התאספנו … שוב אזעקה … שוב יוצאים לים עד יעבור הזעם … וחוזר חלילה …. בסוף הבינו שלא יצליחו לתדרך, הורו לנו לצאת לים ושם נקבל הנחיות להמשך….
• בלילה הראשון הייתי הסיור לא רחוק מראס מוחמד, מתעבורת הקשר הבנתי שמנסים להעביר לצביקה הודעה מוצפנת מהמפקדה , אבל הוא לא שומע אותם. הפכתי להיות ממסר עבורו. קלטתי והעברתי את ההודעה לכוח של צביקה. בהמשך הלילה קבלתי הוראה לצאת לכוון מרסה תלמת ולהוציא אותם מהמעגן … כשהתקרבתי גיליתי את שני הדבורים בתנועה מזרחה מחוץ למעגן . הבנתי משיחה עם צביקה שיש להם הרוג ו 7 פצועים ליוותי אותם לאבו זניימה.
• לקראת כניסה לאבו זניימה הבחנתי במטרה גדולה במעגן … חששתי שזהו כוח מצרי … נערכתי עם בזוג לתקיפה … כשהדלקתי "לבן" הבחנתי באוניה "בת ים" … איש לא טרח לעדכן אותנו שהיא באבו זניימה… נכנסנו למעגן התקשרנו. הגיע מסוק לפינוי הפצועים … אני זוכר שהפצוע האחרון שהועלה היה דני נחושתן .. אנחנו שמרנו על הרצל אלמלם ז"ל שהושכב על הרציף, ופונה מאוחר יותר.
• בהמשך יצאנו לים … היו לנו משימות מארב לכוח הסטי"לים המצריים שהיו בנמל ערדקה. היינו במארב באזור מיצרי היובל, טוווילה, האשרפי …
• ערב אחד היינו באזור ראס מוחמד היה אחד מהלילות שבהם הירח מלא וזוהר…. ככוח חילוץ ללוחמי ש/13 שיצאו לאחד ממבצעי "מגבית" בנמל ע'רדקה … מפל"ג אג"ם בן שושן היה עלינו כמפקד החפ"ק …. פתאום זיהינו 3 במכשיר ראיית הלילה (SLSׂ סירות מהירות … (יתכן סירות דל-קיי) היה ברור לנו שזהו כוח קומנדו מצרי … חשבתי שנכון יהיה לתת להם להתקרב אלינו … ואז ליירט אותם בטווחים קרובים כאשר הירח עוזר לנו לטווח אותם מבלי להפעיל אמצעים… ואז בגלל סיבה שלא ברורה לי …. הסירות ככל הנראה הבינו שהתגלו … עשו 1 8 0 סבוב ונסוגו …. רדפנו אחריהם תוך כדי פתיחה באש בטווחים ארוכים (כ 2000 לפחות) … לימים התברר , מתחקירי כוח ש/13 שהיה בערדקה … שהם זהו את שלושת הסירות כשאחת מהן נגררת ופגועה ככל הנראה.

• קרב ראס ע'ריב – הייתי עם פטשניק בזוג הצפוני יחד עם הספינה של יעקב עבאדי ("כושי"). זכור לי שנכנסנו לכוון המעגן , נעמדנו במקום … וירינו את כל התחמושת … מקלע ה 0.5 רתח מהירי … היה אדום ולוהט … ירינו כמו משוגעים … עד שהקנה נשפך … נפתח כמו פטרייה …  מנחם: אני יכול להזדהות עם ה"עקיצה" של עמי אילון … גם אנחנו לא אהבנו את הפוזה של ירי מהמקום…" זכור לי שהיו ידיעות מודיעיניות על חשש לכניסת כוחות קומנדו לראס כניסה .. לפיכך בצענו מארבים כמעט כל לילה בגזרה זו …אירוע חריג נוסף חקוק בזכרונו …. הקשור למבצעי הנחיתה המוכרים כמבצע "אור ירוק"כתוצאה מחשש לפגיעה בנחתות העמוסות ע"י סטילי הצי המצרי שהיו בערדקה ובספג'ה, החליט חיל הים לבצע מבצע הטעיה. לקחו זוג דבורים, בינהם את הדבור של מנחם רזניק, התקינו עליהם מחזירי הד מכ"ם גדולים … ע"מ שיראו כמטרה גדולה… וישמשו פתיון ומטרה לטילי האוייב… הנחת היסוד של הוגי הרעיון המבצעי היתה … עדיף שיפגעו ספינות הדבור ולא הנחתות עם הטנקים שעל סיפונם….מנחם וצוותו יצאו לים למשימת ההונאה … בדרך אל נקודת ההערכות התבטל המבצע ….מנחם וצוותו חזרו לשארם, פורקו ההתקנות … התארגנו ויצאו שוב , הפעם אל צפון המפרץ לכוון עדביה…מנחם מספר על אחת מהמשימות האחרונות במלחמה …יש לי זכרון עמום על חיילים שיצאו להסתובב וחזרו עם טילי "סטרלה"שם פגשתי קצין מהשריון מהקיבוץ שלי , ממעין צבי ועימו קצין בכיר בדרגת סא"ל …. הם היו מטונפים ועייפים … הזמנתי אותם להתקלח בדבור … יצאתי להזמין גם את הנהג שלהם , שנראה בדיוק כמותם … זכור לי שהוא סרב … במנטליות של השיריון אז , לא יעלה על הדעת שהנהג יתקלח יחד עם מפקדיו … אותו קצין שריון ממעין צבי … היה אח של לוחם מיחידה 707 , גיל שליו ז"ל. לוחמי 707 הרגישו לפני סיום המלחמה שלא תרמו די ולא באו לידי ביטוי. היו להם 2 משימות: חילוץ לוחמי מוצב המזח וציוותם של אנשי 707 ללוחמי חי"ר.גיל שליו היה בזלדה שחטפה פגיעה ישירה וכולם נהרגו. כשפגשתי אותו בעדביה … לא ידעתי אם הוא ידע / שמע שאחיו נהרג … ולפיכך החלטתי שלא לדבר על הנושא…התייחסות לאירוע באי גרין עפ"י בקשתו של כוכבי:תוך כדי תנועה אני רואה שאנו מתקרבים לאי גרין. אמרתי לקיסרי … אנחנו לא בכוון … משהו לא ברור לי … לא היה ברור לנו מה קורה באמת על האי גרין, לפי איך שהוא נראה לי שיערתי שהוא הופצץ מהאויר הכנסתי את הצוות לעמדות קרב אני זוכר שהיתה לי בעיה עם תותח חרטום הקפיץ של 20 מ"מ היה שבור ורק שלחון או רביבו היו מסוגלים לתפעל את התותח ללא קפיץ … צוות צביקה נשאר בעמדות סיור … בערך בטווח 300 … חטפנו מכת אש … תופת … ממקלעי גוריאנוב … קסחו אותנו … הדבור היה כמסננת..המכ"ם נפגע .. החובשים בשתי הספינות נפגעו … חטפו כדור בתחת … אני זוכר שהגבנו באש לא ממש יעילה כי לא ראינו את מקורות הירי ,
• כשהגענו לראס סודר שאלתי את צביקה: מה חפשנו שם? צביקה ענה לי: "… שבקש לדעת מה יש שם… לצלם… לאסוף מודיעין …?? … היתה סכנה גדולה ומזל גדול שהסתיים כפי שהסתיים …
• "… קבלנו משימה לבצע קו חסימה לארמיה הנצורה. הייתי מס' 2 של צביקה שחק. מיכאל קיסרי היה עלי כקצין מתגבר…
• "… אמרו לי לכבוש את ראס סאדאת" היה שם מעגן קטן יחסית של הצי ואקדמיה של קצינים… עם התקרבותי למעגן נורו עלי פגזי טנקים בכיוון אבל קצרים בטווח… הבנתי את הסכנה … נסוגתי והמשכתי צפונה לכוון עדבייה .. בעדבייה עדין התחוללו קרבות חי"ר ושריון. … ירי חופשי מכוונים שונים … … קבלתי אישור להכנס… נכנסתי והתקשרתי
• מפקדי הדבורים נצטוו שלא לשתף את הלוחמים במשימה … מחשש ברור של סרבנות ודה דמורליזציה … ואכן כך היה.
• צה"ל נערך למבצע איגוף ימי באמצעות הנחתת כוחות שריון שיובלו ע"י כוח נחתות של חה"י מפלגה 921.
• כוכבי מעיר: במפגש שלי עם פטשניק הוא זכר הערה לא מפרגנת של עמי אילון , משהו כמו "… עכשיו נראה להם איך צריך לעשות את זה …" מה אתה חושב על זה?
• זכור לי שלא אהבתי את צורת הכניסה … את העמידה במקום והירי … לא היה מקצועי … לעומתנו, אני יודע שהשלישיה הדרומית בפיקודו של עמי אילון בצעה ירי תוך כדי תנועה וחליפות צפון –דרום, בתנועה מתואמת …

לסיכום:

בדיעבד, בראיה רטרוספקטיבית ,  מבלי לבחון כל ארוע אני סבור שתפיסת הפעלת הדבורים בזירת ים סוף … גם אם בערב הראשון לא תכננו זאת … היתה מבריקה!!

עובדתית – הדבורים השיגו שליטה מלאה במפרץ  הסטילים המצריים כמעט ולא יצאו מהננמלים… למרות יחסי כוחות נחותים כמותית ואיכותית.

המדיניות ותוצאותיה הוכיחו שהחוצפה המבצעית הוכיחה עצמה.

יצאנו לפעילויות רבות, לילה לילה… בעומס פיזי ומנטלי ימים שלמים ללא שינה … ובסוף היתה תחושת סיפוק גדולה מהתוצאה.