ראיון עם קברניט האוניה סיריס – ר/ח דני נקדימון

מפגש עם קפטן דני נקדימון – קפטן המיכלית "סיריס"  במלחמת יום הכיפורים.

קפטן דן נקדימון  פיקד בתקופת מלחמת יום הכיפורים על המיכלית "סיריס" שהובילה נפט משדות הנפט של מפרץ סואץ  לנמל אילת. במהלך אחת ההפלגות מנמל אילת למפרץ סואץ , בסמוך לסיום מלחמת יום הכיפורים, נכנסה ה"סיריס" לשדה מוקשים ימי ממש בכניסה למעבר היובל (מדרום צפונה) , 2 מוקשים ימיים שהופעלו גרמו לפגיעה קשה והובילו לתביעתה לאחר שכל אנשי צוותה חולצו בשלום.

ביום 19 ליוני 2013 נפגשנו- העוסקים בתיעוד מורשת חיל הים (אלי רהב, ניר מאור וכוכבי אזרן) , על מנת לשמוע את סיפורו האישי של קפטן דן נקדימון אודות האירוע שאמנם קבל חשיפה בעבר, אך לראשונה מדבר על האירוע קפטן האוניה ומעמיד לרשותנו את מכלול המסמכים + הסרטונים המצויים ברשותו.

בתחילת הראיון ערכתי עימו "תיאום ציפיות" ובקשתי שבדבריו יתייחס בין היתר ל:

• הצגה אישית של "אבני דרך" בחייו עד לאירוע.
• תיאור עיקרי הפעילות טרם המלחמה.
• תיאור פרטי האירוע כפי שצרובים בזכרונו ובתודעתו.
• ה"תובנות" כפי שהתגבשו אצלו מתום האירוע ועד היום.

קפטן דני נקדימון פיקד בתקופת מלחמת יום הכיפורים על המיכלית "סיריס" .

באותה תקופה הובילו נפט משדות הנפט של מפרץ סואץ לאילת. ה"סיריס" הובילה מטעני דלק משדה הנפט של אבו רודס שבמרכז המפרץ לאילת. מיכליות קטנות יותר (כמו הסירנייה לדוגמה) שימשה כ"פידר" להעברת נפט משדה הנפט של ראס סודר שבצפון המפרץ לשדה הנפט של אבו רודיס .  משם יכלו מיכליות גדולות יותר (כמו ה"סיריס" וה"פטריה") להגיע לטעון את הנפט ולהובילו לאילת.

את כל היבטי התפעול של אותן מיכליות שנחכרו מחברת צים ניהל מטעם חברת "שרותי נפט" מר  דב נויימן.

דני נקדימון, קפטן המיכלית "סיריס" קבל פיקוד על האוניה בתום מסלול ההכשרה מקצועית כפי שהיתה נהוגה באותם שנים,  בשנת 1971.

במפגשנו הוא מתאר את  השתלשלות האירועים כפי שהתרחשו טרם אותו בוקר של ה 26 לאוקטובר 1973 עת התפוצצו המוקשים הימיים:

הייתי באזור העגינה של אילת. נשלח ברטרם של חיל הים לקחת אותי מהאוניה שעגנה.  הובלתי למשרדו של מפקד בסיס אילת,  רס"ן צבי פז (בשמו הקודם גינגולד.- בוגר מחזור ב' בקציני ים עכו …) והוא אמור היה לתדרך אותי באשר להפלגה הצפויה לאבו רודס , ולהעניק לי את פקודת ההפלגה.

במהלך המפגש שאלתי … על רקע ירי הטורפדו על ה"סמסון" (לפני כ 3 שבועות) האם קיימת סכנה מפני מארב של צוללות? או כלי שייט אחרים? או מוקשים ימיים? ….

נעניתי בערך כך : "…. אנחנו שולטים בזירה, כלי שייט שלנו מפליגים באופן חופשי ובטוח במרחבי מפרץ סואץ …. אין מקום לחשש / לדאגה…."

כמקובל בעיתות מלחמה / מתיחות / חרום, טרם יציאתי לים הוטסו אלי קצין קישור מחיל האויר, ושני קציני קישור מחיל הים –  (בוגרי הדבורים נדמה לי ).

מבקש לשתף אתכם בחויה שצרובה הייטב בליבי ובתודעתי …. יצאתי מהמפגש הזה בתחושה משונה, לחלוטין לא שכיחה אצלי, משהו מאוד הטריד אותי … מצאתי עצמי מצלצל לכל מי שאני אוהב ומרגיש קרוב, וכאילו נפרד….

שאלו אותי , למה אתה מדבר ככה ?

לא זוכר מה עניתי בדיוק אבל הרגשתי שמההפלגה הזו,  אני לא חוזר בשלום…

ביום חמישי בלילה יצאנו מאילת,  (לפי יומן אירועים 252305),  בשעות בוקר מוקדמות עברנו את מיצרי טיראן (260530). לא הכרתי את מעבר המילאן ובראייתי ועפ"י ההנחיות גם לא היה לכאורה כל צורך לעבור במעבר החרום. לפיכך, הפלגתי בסמוך לחוף המצרי  ועם הכניסה למיצרי היובל , אי שם סביב השעה 260840, התפוצצו המוקשים והחל האירוע.

צריך להבין שמדובר על מוקשים עם עוצמה גדולה … כ 500 ק"ג חומר נפץ ….

פיצוץ ראשון – הספינה התרוממה בעוצמה …  הייתי בקבינה שלי, רצתי לגשר… תוך כדי תנועה … חשנו את תגובת הספינה לפיצוץ השני …. הגעתי לגשר ונתתי פקודת הגה  " כל ההגה ימינה" … שום תגובה של האוניה … המהירות ירדה באופן דרסטי … הוריתי על ביצוע פעולות של בקרת נזקים…

הצוות של ה"סיריס" באותה הפלגה כלל 42 אנשי צוות .

24 נפצעו באורח קל. 3 נפצעו קשה. הטבח, נעקרה עינו מאחת הידיות…

תוך נסיון להבין את שהתרחש .. אומר לי קצין הקישור של חיל אויר:  "… ראיתי 2 טילים שנכנסו לתוך הארובה…  ( זה מסביר את הדיווח שהתקבל מהסיריס בבסיס שלמה , נכון לשעה 260853 , אודות פגיעה של 2 טילים באוניה…)

נוכח הפציעות הקשות , הזמנתי חילוץ מוסק . (בשעה 260853).

התעורר אצלי חשד שנפגענו אולי מטורפדו … (רק אח"כ התעורר החשש שנפגענו כתוצאה ממוקשים ימיים…. כעבור כשעה מופעים כבר הנחיות להיזהר ממוקשים לדבורים שהסתובבו במפרץ….)  כשהגיע מסוק החילוץ (כעבור כשעתיים)  זוכר  שדווח: " אתה נמצא בשדה מוקשים…." עד אז חשבתי שחטפנו טורפדו …. ואז הבנתי טוב יותר את הסיטואציה אליה נקלענו….

אגב, במשך שנים ניסיתי לאתר את טייס ההליקופטר…. שחילץ אותנו.  מסוק יסעור….לא מצאתי אותו אבל קבלתי מטייס אחר את התמונה היחידה שיש לי זה מהחילוץ.

מפקד חיל הים, האלוף ביני תלם  שאל אותי  אם אוכל להישאר עם הצוות… והוא ישלח גוררת, אמרתי לו … נקה קודם את שדה הנפט…

מיכלי הבלאסט היו מלאים, (זהו מזלנו…  אחרת הינו תא גאז) . הורדנו סירות הצלה ונערכנו לנטישה ולחילוץ.דברתי שוב עם ביני, והבהרתי שאין לי כוח לשרוד, (אוניה לא מגיבה, ללא יכולת הנעה ושוקעת …) הזמנתי מטריה אוירית…. הגיעו מסוקים ובצהרי היום החל מבצע החילוץ.

חלצו אותנו לבסיס שלמה (שארם) – שם פגשתי את הסמז"ר חיים שקד ואת המז"ר זאב אלמוג  ספרתי להם שהתפוצצנו כתוצאה ממוקשים ימיים …

לפנות ערב הגיע מטוס ופינו את כולנו לצפון. הטבח יחד עם הפצועים הקשים הופנו לטיפול בבית חולים.

סיפור קטן המתקשר לאירוע:  בשנת 2005 אני עובר בתעלה ועולה אלי נתב מצרי. מתחילה פלוורה …והוא מספר שקבל מדליה מהנשיא סאדאת….

אני מתחיל לתחקר אותו באילו נסיבות מדובר? ואז הוא מספר שבמלחמת אוקטובר 73 הוא הפגיז את שארם בטילים והטיל מוקשים במיצרי היובל. כשאוניה הראשונה נפגעה ממוקשים … הוזמן לנשיא וקבל מדליה….

עוד סיפור המתקשר לאירוע:  ב 1984 במהלך ההפלגה נמצא איתי אותו טבח שנפגע קשה בעינו … בזמנו הבטיחה אשתו שאם הסיפור יסתיים בטוב … היא תכין סעודת הודיה גדולה (קוסקוס…) נכנס למטבח והזכרתי  לשניהם את הסיפור אודות הקוסקוס שהבטיחו….. בהמשך ההפלגה הם גם קיימו..

בסמוך למועד האירוע זומנתי למפקדת חיל הים, זוכר שרכבו של רמצ"ד אסף אותי …

בשיחה היו האלוף ביני תלם ז"ל, האלוף (מיל.) בוצר אברהם (צ'יטה)ז"ל,  רמצ"ד , אל"ם עקיבא פגי ז"ל, רמד"ן , אל"ם רמי לונץ ז"ל, סא"ל אלכס פארן ועוד 2 קצינים …   ואני מספר להם, מה קרה… ומרגיש שהם צוחקים עלי …. כאילו לא מאמינים לי…

 

אגב, הגרסה הראשונית שהועברה לצים ע"י חה"י היתה שעליתי על שרטון, והתפוצץ צינור …. ונבהלתי …  ונטשתי את האוניה ….. !!!

שאלתי אותם : מה אתם לא מאמינים לי שהיו מוקשים שהתפוצצו ומהם נפגעתי?

אגב, ה"פטריה" היתה בדרך לאבו רודס…  תוך כדי שיחה בקרתי את החלטתם והנחיותיהם … טענתי בפניהם שאם הקפטן של ה"פטריה"  יהיה ממושמע…וייציית להוראות שלהם … וירוקן את הבלאסט – הוא לא יהיה כאן לספר להם מה קרה לו (המשמעות: ריקון המיכלים יהפוך את המיכל למיכל ריק עם מצבור של אדי דלק נפיצים … במילים אחרות יהפוך למיכל גאז…)

 

לזכותו של מפקד חיל הים אני מוכרח לומר – ביני – למרות המלצות של רמד"ן רמי לונץ ומח"י לשעבר צ'יטה – להמשיך בביצוע , החליט מח"י להחזיר האוניה לאילת.

אגב, הקפטן – צבי נצר ואחד הקצינים הוא  אבי טורנטו

 

אגב, כיממה מאוחר יותר התפוצצו בקרבת ה"סירנייה" 2 מוקשים נוספים …

 

ואז לקחו את הגוררת מיכל  בפיקוד גדי בן.. מיכאלי (אבשלום) והתחילו בתרגולת של "פינוי נתיב" לאוניות סוחר באמצעות "רעשן" + 2 קסנונים, "פצץ" . בהמשך עשו זאת נט"קים במשית "מפנה נתיב" …

אגב, אחרי אירוע ה"סירנייה" הבינו סופית שמדובר במוקשים, והביאו אתצוללי יחידה  707 למיפוי מסרק של שדה המוקשים, ושם גילו לראשונה מוקשים…

 

ובאשר לתגובת חברת הספנות בה עבדתי, חברת צי"ם….

חודש לאחר שיצאנו בחיים מאירוע טראומטי , הזמינו אותי לחברה …. היו לי כל מיני מחשבות …. ולתדהמתי … הציעו לי הצעה שלא יכולתי לסרב לה…

בזמנו  היה מקובל ….. כל קפטן שפגע באוניה או טבע  … הציעו לו להיות מפקח ימי.

ומה לי הציעו?

הציעו לי ..להגיש את התפטרותי מהחברה….בטענה שהתנהגותי באוניה לא היתה ראויה….       ועוד הוסיפו : "… אם תצטט אותנו …נאמר שאתה משקר… "

לא עניין אותם שקבלתי הוראה לנטוש מחה"י…. מתקשר לאירוע  סיפור נוסף

1980 – ביני תלם מנהל מספנות ישראל. אני מגיע לתיקונים … יושבים ואוכלים  באוניה… ואז הוא מזכיר לי את האירוע ומוסיף: אני רוצה שתדעו- הפאשלה היחידה שהיתה לי … היא ששלחתי אותך לשדה מוקשים…מצטער שלא האמנתי לך…

שאלתי אותו מדוע לא ספרתם זאת לצי"ם?  אתה יודע מה עברתי שם?

לינק לסרטון :

 

https://www.dropbox.com/s/wkcq934k3sx4c6n/SIRIS%201973%20Oct%2027th.VOB?dl=0