ראיון עם קברניט המיכלית סירנייה – ר/ח יעקב הרצוג

 

מפגש עם קפטן יעקב הרצוג – קברניט המיכלית "סירנייה"  במלחמת יום הכיפורים

קפטן יעקב הרצוג  פיקד בתקופת מלחמת יום הכיפורים על המיכלית "סירנייה" שהובילה נפט משדה הנפט של ראס סודר שבצפון מפרץ סואץ  למסוף הנפט של אבו רודס שבמרכז מפרץ סואץ. ה"סירנייה" שימשה בקו זה כ"פידר" נוכח מגבלות המעגן בראס סודר שאיפשר כניסתן של מיכליות קטנות בלבד.

במהלך אחת ההפלגות מראס סודר לאבו רודס, בסמוך לסיום מלחמת יום הכיפורים, וכיממה לאחר כניסתה של המיכלית "סיריס" לשדה מוקשים ימי ממש בכניסה למעבר היובל (בתנועתה מדרום צפונה) ,והפעלת  2 מוקשים ימיים שגרמו לפגיעה קשה והובילו לטביעתה לאחר שכל אנשי צוותה חולצו בשלום, נפגעה (באופן קל יחסית ) כמו כן גם "הסירנייה"  כשבתנועתה הופעלו 2 מוקשים (ככל הנראה אקוסטיים) שלא גרמו לפגיעה בגוף המיכלית אך גרמו לשריפה בחדר מכונות עליה התגבר הצוות במהרה.

ביום 23 ליוני 2013 נפגשתי עם קפטן יעקב הרצוג המשמש מזה שנים רבות כנתב בנמל אשדוד, על מנת לשמוע את סיפורו האישי אודות האירוע שאמנם קבל חשיפה מועטה בעבר, אך לראשונה מדבר על האירוע קפטן האוניה.

בתחילת הראיון ערכתי עם קפטן יעקב הרצוג  "תיאום ציפיות" ובקשתי שבדבריו יתייחס בין היתר ל:

• הצגה אישית של "אבני דרך" בחייו עד לאירוע.
• תיאור עיקרי הפעילות טרם המלחמה.
• תיאור פרטי האירוע כפי שצרובים בזכרונו ובתודעתו.
• ה"תובנות" כפי שהתגבשו אצלו מתום האירוע ועד היום.

קפטן יעקב הרצוג  פיקד בתקופת מלחמת יום הכיפורים על המיכלית "סירנייה" .

מספר קפטן הרצוג:

"… אני בוגר מחזור י' בקציני ים עכו, מחזור "החיות" , הידוע כמחזור רב איכויות. (רבים מבני מחזור זה סיימו שירותם כקצינים בכירים בחיל הים)  לדברי הרצוג התוצאות הטובות הן ככל הנראה תוצאת הניפוי הגדול בקבלת התלמידים (כ 120 תלמידים) שערך מנהל בית הספר דאז האלוף (מיל.) טנקוס,  ואין ספק שהתוצאות היו טובות.

שרתתי בחה"י כשנתיים וחצי החל מ  1965,   בתחילה בחוליית חוף בפקודם של אריה הראל ומוסא לוי …לקראת המלחמה הועברתי לנמכ"ים של ש/11 …  וערב מלחמת ששת הימים ירדנו לזירת ים סוף ועם פרוץ המלחמה – ירדנו לשארם מלווים ע"י הטרפדות.

הייתי מפקד הנמ"ח הראשון שנחת בשארם … שעה לפני הגעת הצנחנים לשארם.

נציג משרד התחבורה מ\ר אביטל קריביצקי הגיע למחרת והובל על ידי ,עם מחזיר הד מכ"ם , למיצרי טיראן, לגורדון ריף ,שם הצבנו את הביקון הראשון שאיפשר לעבור באופן בטוח את המיצרים בלילה.

אחרי המלחמה ואחרי השחרור, הצטרפתי לצי הסוחר. האוניה הראשונה בה הפלגתי, ה "נבו" – מיכלית שהובילה נפט מחיפה לצפון אירופה . רב החובל היה קפטן שטארק. כשחזרנו אחרי 3 שבועות קפטן שטארק מינה אותי להיות קצין שלישי !

כבר אחרי 3 שבועות… (כשנשאל ע"י דרגי המינהלה הכיצד אפשר למנות קדט אחרי 3 שבועות לקצין שלישי? ענה : "אם קפטן שטארק אומר שהוא יכול להיות קצין– אז הוא יכול "… !!!!

אגב, התקדמתי באופן מהיר מאוד באופן יחסי בכל הדרגות … בקיצור משמעותי מכפי שהיה נהוג …

הייתי 3  שנים קצין ראשון טרם קבלת פיקוד ראשון , בגיל 26 – הקפטן הצעיר ביותר מקרב אלה ששירתו בצה"ל. כך שתוך כ 5 וחצי שנים מרגע שחרורי ותחילת הפלגותי מוניתי לקפטן וקבלתי אוניה.

ב אפריל 73 קבלתי  פיקוד על ה"סירנייה" ,דחי  3400 טון – הובילה 3100 טון דלק בכל סבב בו  הפליגה בין אבו רודס לראס סודר.

מאז פיקדתי במשך 28 שנים על כלי שייט: מיכליות, אוניות צובר, ומכולות (15 שנה).

סיפור קצר: בשנת 74 כשהגעתי לראשונה לג'נובה, שחיף 54 קילו ,על אוניה של  330,000 טון …עלו נציגי הרשויות האיטלקים לאוניה, שאלו אותי מי הקפיטן ? עניתי  להם שאני … אמרו לי … לא לא הבנת…. מי ה ק פ י ט ן ? פשוט חשבו שלא הבנתי את השאלה… עד שלתדהמתם הבינו שזה  אני ,

הפלגתי 6 שנים בחברת "אל ים" ואח"כ 27  שנים אצל האחים עופר.

שמהם לאורך 5 שנים , בכל הפלגותי ב"איירין" (מיכלית 70,000 טון) הייתי  הצעיר ביותר בצוות.

בני משפחתי הצטרפו אלי, בני איתי בגיל 6 כבר הכיר את העולם … כיום משמש כקפטן על אוניות גדולות שאינן פוקדות את נמלי ישראל.

בחודש אפריל 73 , קבלתי פיקוד על הסירנייה  ועבדתי בקו ראס סודר – אבו רודס. מביא מטען מראס סודר , פורק באבו רודס, נכנס למעגן אבו זניימה, מתקשר לרציף, ונוסע ביתה לשלהבת , אתר המגורים באבו רודס, כל המשפחות חיו שם עד המלחמה – "החיים הטובים" ….

אגב, את המיומנות ב"מנברות" (תמרון האוניה) רכשתי מנסיוני  באבו רודס.

כל הצוות שלי ב"סירנייה" היה פיליפיני, למעט קצין המכונה וקצין סיפון.

ועכשיו לתיאור האירוע:

עם פרוץ המלחמה בשעה 1400 במטח הראשון שפגע במערך המכ"מים ובתקשורת (הפגיעה בטרופו בשארם וכו') דיווחתי על תופעת קבוצות המסוקים שנעו מהגדה המערבית לגדה המזרחית במקומות שונים, לא תקפו אותי… כי הנפתי דגל זר.

לקחתי את הטלויזיה + הרדיו מהצוות שלא ידעו מה מתרחש… ספרתי להם שמתקיים תרגיל צבאי גדול ושלא יתרגשו…

הטלתי עוגן במרכז מפרץ אבו רודס והמתנתי להנחיות. (במהלך השיחה שוחחנו על המפגש עם זוג הדבורים בפיקודו של צביקה שחק שנגשו לזהות אותו וכמעט התרחשה לדברי שחק טעות מבצעית שנמנעה בעקבות הדלקת זרקאור …)

ביום 27 לאוקטובר 73 קיבלתי הנחיה לחזור לאילת. מאחר וידעתי שדני נקדימון עלה כיממה קודם לכן עם ה"סיריס" על מוקשים… הוריתי לאנשי המכונה שלא להימצא במכונה בכדי למנוע ולמזער נזקים / הרוגים במקרה של עליה על מוקש ימי.

בשעה 11 בדיוק, עת הייתי מול א-טור… קצין משמרת בגשר הספיק להרים ראשו ע"מ לסמן מיקומנו… ומסך הראדר התפוצץ… מאחר והמוקש האקוסטי התפוצץ בעומק רב יחסית משדרית האוניה, לא נפגע גוף האוניה ולא נוצר נזק… כעבור שניות התפוצץ מוקש שני. ולמרבה הצער

כל ה"פיולים" במכונה עפו מעוצמת הפיצוץ מעלה ….פגעו במיכל הדלק היומי …..שהיה מעל המנוע הראשי… חדר המכונות נדלק …

למזלי – לאור הנחייתי המפורשת שלא ימצא איש בחדר המכונות… ניצלו חיי אדם.

מערכות כיבוי אוטומטי הופעלו ובעזרת פעולת הצוות השתלטנו על האש תוך דקות.  הודעתי שנפגעתי מפיצוץ מוקשים ימיים… הטלתי עוגן במפרץ א-טור.. בדקנו נזקים …  נציגי חיל הים הגיעו ועלו לאוניה, תחקרו אותי ואת הצוות…

ואז קבלנו הוראה לרדת לאילת.

עת שהגענו למיצרי יובל ,  חיל האויר הטיל מעלי נורי תאורה, נאלצתי להפר את דממת האלחוט וקראתי לכל מי ששומע שיפסיקו להניר אותי, כי נורים ופצצות מבחינתי כמיכלית זה היינו הך… בצעתי תמרוני התחמקות מהנורים….

לסיום הודעתי לבעלי האוניה אייק אהרונוביץ וישראל אורבוך בגאווה רבה….שהאניה ניצלה מהמוקש הימי….ושאנו ממשיכים בהפלגה לאילת .

מה קרה עם הסירנייה בהמשך?

הסירנייה זמן קצר אחרי המלחמה, קיבלה על עצמה להעביר את הגרוטאות מאבו זניימה למפרץ הפרסי .

את הפיקוד עליה קיבל קפטן פיליפ עירון ז"ל שנסע איתה לכוון המפרץ הפרסי.

מול חופי עומן – במקום המוכר כראס אל האד, לפני הכניסה למפרץ הפרסי, האוניה עלתה על שרטון. פיליפ ביקש מהצוות לדווח לרשויות שהקפטן נהרג. בחשיכה התגנב למחנה בריטי, לקח את הסיכון , נגש למפקד הבסיס, אמר לו שמפקיד הוא את חייו בידו ומבקש שיודיע דרך בריטניה לישראל שהוא חי ונמצא בתוך המחנה.

הבעלים לקחו על עצמם את המבצע , הטיסו מטוס פרטי למחנה וחלצו את פיליפ.

והסירנייה סיימה כך את חייה על השרטון…וקפטן פיליפ ז"ל טבע לאחר מכן באניה אחרת , "מינרל דמפייר."

  קפטן פיליפ עירון ז"ל

מה הרגשת בעת הפיצוץ?

בעת הפיצוץ הייתי בגשר… הייתי מוכן מנטלית לספוג פגיעה נוכח האירוע שחווה דני נקדימון עם הסיריס… יממה לפני ….

הייתי מוטרד מהשריפה בחדר מכונות  ועסוק בפעולות כיבוי והצלה ותקשורת לחיל הים.

אגב, את אות מלחמת יום הכיפורים לא זכיתי לקבל … אתה יכול לסדר לי … ?

תגיד, לא מגיע לי ? קפטן אוניה ישראלי שפועל בקו חזית , במלחמה,  למימוש אינטרסים חשובים למדינה ומסתכן, לא מגיע שיקבל את אות המלחמה ?

המיכלית סירניה בפיקוד רב חובל איתי בארי מובילה דוברות תוצרת מספנות ישראל אל המפרץ הפרסי.