הלוחם מנחם פרוכסד מספר על תקופת שרותו בפלגה
מפגש עם הלוחם מנחם פרוכסד – מצוות ד-867 במלחמת יום הכיפורים.
בערב 23 לספטמבר 2010 נפגשתי עם מנחם פרוכסד בביתו בראשל"צ , על מנת לתעד זכרונותיו משרותו בפלגה ובעיקר זכרונותיו מקרב מרסה תלמת בליל 6-7 לאוקטובר 1973.
מנחם התגייס במהלך 1972 הושר כימאי בבה"ד חה"י והוצב בסיום הקורס בשארם , לפלגה 915 , לדבור 867 בפיקודו של מוטי דקל (טנקלביץ).
לקרב מרסה תלמת מגיע מנחם כשהוא כבר לוחם בדבורים מזה כשנה וחצי.
מנחם מעיד על עצמו כמי שזוכר היטב את פרטי הקרב.
"… היינו בראס סודר, ערב יום כיפור. צביקה שחק היה המוביל זוג. קבלנו אספקה. חלק מהחיילים קבלו טיפול רפואי , הרגישו לא טוב.
בצהרי היום שלמחרת, יום הכיפורים, קבלנו אתראה ויצאנו לים. בהמשך קבלנו הודעה שצריך להפליג לכוון מרסה תלמת… קצת התברברנו … בסוף הגענו לאן שהיינו אמורים להגיע …
צביקה נכנס עם ד-864 ואנחנו נשארנו בחוץ לחיפוי.
עם הכניסה של צביקה ופתיחה באש של הדבור … החלו המצרים לירות לכוון האויר… הם ככל הנראה חשבו שהתקיפה היא אוירית, זיהינו את כוון הירי בצורה ברורה…. המצרים ירו כדורים נותבים כך שכוון הירי היה ברור…
חיכנו בחוץ… אני תותחן חרטום. אני זוכר שהיו שני קצינים נוספים אתנו , אהרון שכטר ולוקס…
בשלב מסויים נכנסנו פנימה …
מוטי טנקלביץ תפקד בצורה מדהימה. אני לא יכול לשכוח את הקול שלו כשנתן פקודות…
איזה רוגע ושקט נפשי היה לו … וזה מאוד השפיע עלי … הרגשתי שאני בתרגיל / במטווח אימון… "תותח חרטום … כוון תצפית … לכוון המטרה … 20 פגז .. אש …" ובקול רגוע ומרגיע …
זוכר שטרם פגיעתי … יריתי לכוון המבנה ממנו ירו ב"גוריאנוב" שפגע ככל הנראה בעמי שגב … בשלב די מוקדם יצאתי מעמדת התותחן ע"מ להחליף מחסנית (תוף) … כל עוד הייתי רתום לרצועות בעמדתי הייתי מוגן יחסית… ברגע שיצאתי לכוון ארגז הפעולה … חטפתי פגיעה ברגל … ברגעים הראשונים עוד חשבתי שאני יכול לתפקד … אבל מייד הרגשתי שאני לא יכול לעמוד על הרגלים ונשכבתי …התרסקה לי רגל ימין ….
לפני מפגע הרצל אלמלם ז"ל. הרצל היה מוכ"ם. למרות שהיה צעיר השתלב יפה מאוד בצוות … היה חייל חדש בספינה… הרצל בקש להחליף אותו על ה0.5 . הרצל היה צלף ידוע … קבל אישור להחליף את החייל החדש. החייל החדש ירד למס … ואגב נפגע בכף ידו מקליע שחדר מהדופן ונתקע בכף ידו ….
כמעט מייד בתחילת הקרב הרצל אלמלם ז"ל נפגע מכדור אחד סמוך מאוד לליבו והורד למס….שם טופל ע"י חובש מסור שלא הפסיק לבצע בו טיפולי החייאה … הרבה אחרי שהורדתי אני כפצוע למגורי ירכתיים…
הרצל הושכב על הרצפה ואותי הנחו על המיטה … התבוננתי על הרצל…. כמעט לא הורגש שנפגע … היה לו חור קטן באזור הלב …. בלי דם…. לא יכול לשכוח את התמונה הזו …. זוכר היטב את מבע הפנים שלו ….
החובש המסור (לא זוכר את שמו…) טיפל במסירות רבה גם בי…. רגל ימין שלי נפגעה קשות …
הגענו בסוף לאבו זניימה…. הדבורים היו מנוקבים כמו מסננת…. הרבה מאוד פגיעות …
לא אשכח את הפינוי. המסוק שפינה אותנו נחת ברפידים … נתנו לנו שם עזרה ראשונה רצינית… והעלו למסוק חיילי שריון שרופים … למראה החיילים הפצועים מהשריון הודיתי לאלוהים שנפגעתי כפי שנפגעתי ….
הגענו להדסה עין כרם…
חדר פצועים מחיל הים …
השיקום שלי היה ארוך … כ 4 חודשים … הלכה לי הרגל … פגיעה קשה בעצם …
בתום השיקום … במקום להחזיר אותי לחיל הים , לפלגה שלי … פלטו אותי מהחייל והעבירו אותי לחיל האויר. … אין לי מילים לתאר את המועקה שחשתי …
התייחסו אלי לא יפה בחיל אויר … טרטרו אותי … ושיחקו איתי …. ממש התעללות …
בכל זאת הייתי בחור צעיר … נכה צה"ל … עם זכרונות לא פשוטים …
נכנסתי לדיכאון רציני…. נשברתי והחלטתי להשתחרר … הרגשתי שאני כבר לא רוצה להמשיך ולשרת בצבא אם כך התייחסו אלי …. העדפתי לעלות לים ולהפליג בצי סוחר כפי שתכננתי לעשות בתום שרותי הצבאי.
הצטרפתי עם שחרורי לצי הסוחר, מאז אני בים . עברתי מסלול הכשרה של קציני הים . כיום אני למעלה משמונה שנים קפטן פעיל בחברת צים. קפטן של אוניה גדולה (10,000 מכולות ) , בעלת שוקע של מעל 15 מטר … שאינו מאפשר כניסה לנמלים בישראל.
צר לי שאני לא יכול להשתתף בכנס בוגרי 915.
מסור ברכתי לכל החברים ובעיקר לצוות שלי .
אני מקוה שעוד נפגש בהזדמנויות נוספות.
הערת כוכבי:
אני חב תודה גדולה למנחם. בתום שיחתינו הוא אמר לי: "… יש לי פה חבר מהצוות… שגר קרוב …
כעבור כ 10 דקות היינו בביתו של דוד אלבז , איש צוות ה 867 בקרב מרסה תלמת… ללא כל אתראה מוקדמת … התרגשות רבה היתה נחלת כולנו … לרבות בני משפחתו של דוד … על כך ועוד … בראיון עם דוד.
