מפגש עם סא"ל (מיל.) הרצל שחף – המפל"ג הראשון בפלגה 915

בתאריך 8 ליולי 2009 נפגשתי עם סא"ל (מיל.) עו"ד הרצל שחף במשרדו בחיפה, במטרה לשמוע על רשמיו כמפל"ג ראשון בפלגה 915.

 

הרצל שחף בוגר קורס חובלים מחזור ט"ו.

הקורס הארוך ביותר באותה תקופה (יולי 65 – מרס 68 ) התארך נוכח מלחמת ששת הימים והאירועים החריגים שהיו בחה"י במהלך מלחמת ההתשה. (טביעת אח"י "אילת" והעלמותה של הצוללת אח"י "דקר").

 

קצינים נוספים ומוכרים מבני מחזורו: אודי הראל,  ליאור מרגולין, עמירם רפאל.

 

בסיום קורס חובלים החל ממרס  1968 הוצב במשחתות וכעבור מספר חודשים כסג"ם בש/3 באח"י משגב.

בספינה שרתו אז כקציני מחלקות: אריה רונה – ק. נשק, מיכה רם – קצין גנ"ק.

 

ב 1969 נשלחתי לנמל שרבורג  שבצרפת – (חרב, געש, סער)

כ 3 שבועות לפני בריחתן של חמשת הספיות חזרתי ארצה. עמדתי לקראת סיום החתימה הראשונה והתחלתי להתארגן לשחרור. החיים התגלגלו כך שהארכתי שרותי.

 

סגן הרצל שחף מגיע  לראס סודר בסוף 1969 כסגן מפקד הבסיס, סגנו של רס"ן שמיל שריג, שהחליף את עמוס מעיין.

ראש מספ"ן כ"א בחה"י הצליח לשכנע את הרצל שחף להאריך שרות והציע לו תפקיד פיקודי – להיות מפקד פלגה של ספינות קטנות וחדשות. (לא קראו לזה …..דבורים).

 

תהליך הקליטה של הספינות החדשות היה שונה לחלוטין ממה שהכרתי בקליטת ספינות הטילים:

• אין צוות קליטה / צוות הקמה / כגון "צוות שלכת" …
• אין צוות שלמד בחו"ל, אין בסיס קולט, אין שום תשתית …
• יום אחד מודיעים שהכלים מגיעים באוניה, יפרקו במספנות וימסרו לבסיסים:

 

• כלים ראשונים לאשדוד – המפל"ג סגן אודי הראל.
• הכלים הבאים לזירת ים סוף – המפלג סגן הרצל שחף
• כלים הבאים לבסיס חיפה –  המפל"ג לא הוגדר למיטב זכרוני.

 

אודי הראל ערך למפקדים בעתיד, הכשרה בסט"רים באשדוד.

 

הרצל שחף מקבל את הקצינים, רוני נחמני, יגאל בר יוסף, אורי כהן ז"ל, דמרי אביב

(לא בוגר קורס חובלים , קצין מנוסה..)

כל הקצינים לרבות המפל"ג הצעיר, אינם מכירים כלים קטנים וכמובן טרם הוסמכו.

ארגנו לנו השתלמות מקצועית בטרפדות באשדוד עם רס"ן רפי רז.

 

למיטב זכרוני קראו לנו כעבור זמן לעלות למספנה.

בשלב ראשון בוצעו התקנות.

גם כאן זכורה לי תחושת אי הודאות וחוסר ארגון וסדר. לשאלות כגון:

• מי מרכז את הפרוייקט?
• מי אחראי לניהול ?
• מהו אפיון כלי השייט?
• ידע מקצועי .. הכרת מערכות הספינה … ?

(בלא מעט הזדמנויות שאלו עובדי המספנה את הקצינים נטולי הידע איפה להתקין ….?)

• מגיע הערב… מי שומר על הספינות ..?

 

לשאלות אלו ושאלות רבות נוספות לא היו תשובות ברורות …

 

השהייה במספנה ארכה כ 3 שבועות (אין מגורים … אין בסיס מוביל … ברדק ..)

התמנה  רס"ל כאפסנאי הפלגה … בחור כארז , שסייע לנו רבות.

אבי אוברזניק (אבירן) , עובד כיום בסניף בנק הפועלים, ברח' הנביאים בחיפה,

הוא דאג לכל ההיבטים הלוגיסטיים.

 

חיילים הגיעו בטפטוף … תקן ראשוני שנקבע היה מפקד + 5 חיילים.

• ההנחיות מהזירה … בקושי נתנו …. גם הקשר עם זי"ס היה מאוד בעייתי…."על הפנים" … טלפון נל"ן למרכזיה של זי"ס

 

המז"ר היה אל"ם עזרא קדם ("כריש")

הסמז"ר – סא"ל עמי מאור.

קשלי"ת – סימה סלע (אשתו של מפקד הנט"ק אורי סלע)

 

כוח האדם שהוצב בדבורים בתחילת הדרך היה באיכות נמוכה.

נפלטי פלגה 922 הוצבו בדבורים … פלגת הנט"קים (נט"קי 36 מטר, דגמי ה"שקמה" ="אבו נפחה", ואח"י "בת שבע")  קבלה באותה תקופה את העדיפות נוכח תוכניות הנחיתה הצהליות שיועדו להם (מבצע "אור ירוק")

 

בתום ההספנה וההתקנות מגיע שלב ההורדה לשארם א – שייך. איך עושים זאת ?

אט אט התחילו להגיע קצינים מהמטה.

מהנדס אזרחי – אינג' חובל (ציוד 4) הגיע והודיע שמארגנים הובלה, באמצעות חב' תעבורה – של בונדי, והם ידאגו  להקים איתך קשר.

בונדי מגיע עם מומחיו, ומתניעים כתיבת "פקודת אב" להובלת כלים (תיאום עם משטרה, חברת חשמל, וכו'…), למייטב זכרוני  3 ספינות (?),  אופרציה לא פשוטה, רכב מלווה (ג'יפ) בליווי של בונדי בכבודו ובעצמו.

 

הרצל שחף מציג בפני תמונה ישנה של דבור בעת העברתו לזי"ס.

 

היו קשיים לא פשוטים בהורדת הספינות לאילת.

אבל בזכות "בונדי" והצ'ופרים שלו לאורך הדרך …. זו היתה חויה .

הגעה לאילת  – ההורדה עם מנוף למים עברה בהצלחה …

 

נערכים להפלגה לשארם (מכ"ם חדש …  דקה  916… לא מכירים את  הזירה….)

ירדנו לשארם  (3 ספינות) 851, 853, ושלישית  (861)

 

הדבורים התקשרו ל"פנטום" מאולתר עם פנדרים סביבו .

 

טקס קצר עם הסמז"ר שהתרשם מכללי הטקס של ירידת המפל"ג מהספינה …

הפלגה הוגדרה כיח"ר 1  וצריך היה לקלוט את הפלגה גם בהיבט הארגוני .

 

אחת הסיבות שהורידו את הדבורים היתה מלחמת ההתשה.

לא היו כלי שייט בעלי אוריינטציה התקפית (נשק ויכולת השמדה) .

עד הגעתם של הדבורים היה המפרץ ללא כל שליטה (גם אחרי הגעתם של הספינות הראשונות …). עם זאת , עובדה היא שמספר חודשים לאחר תחילת ההפעלה, דבור עצר ותפס ספינת מחבלים באזור מיצרי המילאן.

בתום כ- 7 חודשים עזב הרצל שחף לקורס קציני מגמת נשק.

 

העברתם של פלגת הנט"קים זכתה אז למירב האמצעים ברמת הזירה.

אבל בחה"י  התחילו להבין את החשיבות הרבה שיש לפלגה 915.

 

אורי צור (צ'רה) החליף את הרצל שחף והיה למפל"ג השני של הפלגה.

צ'רה , קצין ותיק מנוסה, בוגר הטרפדות ואוניות אם (בוגר מחזור י"ב).

ה"דבורים" חייבו אורח חיים שונה מהחיים שניהלו הנחתות.

 

 

מספר אירועים שסייעו למיצובה של הפלגה (ובכללם 2 "פישולים") :

• תפיסת ספינת המחבלים במילאן.
• דבור עלה על "ריף" במילאן – (המפל"ג בספינה השניה).
• הרמטכ"ל ("דדו") מגיע עם משפחתו, יגאל בר יוסף צריך לאסוף אותו משפחתו, להפלגת כיף עם משפחתו … הרמטכ"ל עולה לספינה…  נגמר הדלק……!

 

ככה החלו להיכתב נהלי הפעלה בדבורי הפלגה …

 

במלחמת יום הכיפורים, שרתתי בים 6 (אמל"ח).

תירוש ("הרשלה") רמי"ם. מחלקת אמל"ח נדרשים למצוא נשק להשמדה עבור הדבורים. עדיפות להתקנה בזי"ס.

פנו לאמל"ח יבשה. באותה תקופה הגיעו תול"רים למיניהם. "בואו לניסוי ובכל מחיר תבחרו…"

שם הוצגו טילי "טאו" (טיל מנוחה חוט) ותול"ר "קרגו" (תוצרת קרל גוסטב) 84 מ"מ.

 

רמי"ם  הנחה  את אפיק ז"ל  + הרצל שחף, לקחת תול"רים ולהתקינם בהקדם האפשרי בדבורי פלגה 915 בזי"ס.

 

בדרך לזי"ס בצענו אפיק ואני ניסויי ירי באשדוד, ולאחר ניסוי מוצלח ירדנו לזי"ס.

חנוך בן אליהו היה מפל"ג טכני בזי"ס. בפלגה טכנית הכינו התקנים מאולתרים בירכתי דופן ימין והדבורים הותקנו. (אחרי הקרב במרסה תלמת ולפני קרב ראס ע'ריב).