מפגש עם אל"ם (מיל') צבי ינאי (טורבו) – המפל"ג התשיעי של פלגה 915

במחצית יולי 2010  נפגשתי עם אל"ם צבי ינאי (טורבו), מפל"ג 915 ומש"ט הדבורים הראשון , למפגש שתכליתו תיעוד רשמיו של "טורבו" מתקופת שרותו כמפל"ג הדבורים.

תחילה , "כרטיס הביקור" של טורבו –  "אבני דרך" השרותו הצבאי.

• התגייס לצה"ל ב- 1964, כבוגר ביה"ס לקציני ים בעכו והתנדב לקורס חובלים.
• בוגר חובלים מחזור יג' מכונה, כמצטיין קורס.
• חצי שנה ראשונה כקצין מכונה צוללת ובהמשך כמפקד נמ"כ בכנרת.
• קצין סיפון צוללת אח"י "לויתן" (1967)
• ב- 1968 קורס קצינים מתקדם, מגמת גנ"ק. (יתכן שהוא הראשון ב"מכונאים המוסבים"…)
• עם סיום הקורס 1969, התמנה כקצין גנ"ק באח"י "סער" ובהמשך כקצין גנ"ק אח"י "מבטח".
• בשנת 1971 פקד על אח"י "סער" למשך כשנתיים.
• ב- 1973 סגן מפקד המת"ט ובמקביל מפקד קורס מתקדם בבה"ד.
• בשנת 1974 קצין אג"מ בז'יס.
• ב- 1975 מפקד אח"י קשת בז'יס.
• ב- 1976 מפל"ג 915
• ב- 1977 מפל"ג 31 למשך כשנה וחצי.
• 1979 – 1981 מפקד ביה"ס לקצינים בבה"ד חה"י.
• ב- 1981 – פו"ם ארוך.
• ב- 1982 – תפקיד בחו"ל.
• 1984 – נציג חה"י בתרגיל צה"לי ובהמשך רמ"ח מבצעים חה"י.
• 1985 – לימודים במכללה לביטחון לאומי, ובתאריך (1986) סגן מפקד בסיס חיפה (בתקופת פיקודו של עמי אילון)
• 1987 – עוזר ר' מספן ים (של מיכה רם) וסגן ראש מינהלת תרגיל צה"לי ופרישה.

טורבו מתחיל להציג את דבריו , בתפיסת ההפעלה של הדבורים בתחילת דרכם.

בראייה החיילית, לחיל הים היתה תמיד בעיה עם ראיה כוללת ומתן תשומת לב בהיבט המבצעי לכלים קטנים. העדיפות נתנה מעת לעת לפרויקטים הגדולים. המפנה הראשון היה עם הצוללות. הוא החזיק דור צוללות ישן והתחיל לבנות את צוללות גל.

את העדיפות לסטיל"ים – התחיל האלוף שלמה הראל.  אחריו האלוף בוצר (צ'יטה)  עם יכולתו המעשית טען שאלו כ"ש בשביל להילחם. אח"כ האלוף ביני תלם שהיה מש"ט סטיל"ים ….. סטיל"ים…. העדיפות נתנה רק לסטיל"ים … והיו גם תוצאות – ניצחון גדול ביום הכיפורים.

לכולם היה ברור ש ש/3 הינה הכוח המרכזי.

בחיל הים היה אוסף של כלי שייט קטנים (סטר"ים, סמר"ים וכו')

היה ברור שצריך משהו – כלי שייט קטנים… שיעשו את עבודת הבט"ש התובענית…..חפשו וחפשו …עד שהגיעו לדבורים.

תפיסת העולם בקניית הדבורים היתה הפעלתם לפעילות בט"ש כנגד איומי הפח"ע  במקום הפעלת הסטיל"ים –  כלי שייט שעלות הפעלתם גבוהה מאוד.

היה ברור שהפעלת סטי"ל בבט"ש היא מעמסה גדולה גם בהיבט הכלכלי ע"מ להתמודד עם סירות הפח"ע הקטנות. (שלא יובן שאני חושב שסטיל לא יכול להעסיק ביעילות כ"ש פח"ע. ההיפך הוא)..

חיל הים החליט על רכש דור כלים חדש במקום הסט"רים – שהיו גם כלי שייט לחימה קו ראשון וגם כלי בט"ש.

בדבורים היה דבר נוסף …. אנשים טובים לאורך הדרך.  גם יומי וגם אמנון סלעי … סלעי הבין את החיבור בין הפלטפורמה לבין החיילים שאמורים להפעיל אותה. תנאי הפעלה סבירים ברמת הנדסת אנוש… לצד ביצועים טובים בהיבט המבצעי.

הדבור הראשון היה 50 רגל – בהמשך בנו את ה 19 מ' .

האלוף ברקאי (יומי) כמב"ס אשדוד, הבין בכלי שייט קטנים.

הבין שזהו כלי בט"ש שייעודו לגלות ולהרוג כלי שייט פח"ע.

הצוללן שב"יומי" – היה בו חזון מבצעי ודרישה לרמה מקצועית גבוהה.

בהמשך מי שהתעסק עם הדבורים – היה ברמה נמוכה יחסית. התייחסו לדבורים באופן לא מקצועי. … בהתחלה חשבו שמפקדי הדבורים לא צריכים להיות חובלים…..

"יומי"  מינה 3 מפקדי כלי שייט קטנים (צרעות / ברטרמים) שאינם בוגרי חובלים… (בדש, דאמרי …)

התרבות הארגונית בתחילת הדרך היתה רעה.  צוותי הדבורים עשו מה שרצו. זאת, בין היתר לאור איכותם של  הקצינים.

 

אפיזודה ראשונה שלי בהתייחס לדבורים:

כסגן מפקד המת"ט זהיתי שבזירת ים סוף מתייחסים לדבורים כאל נגמ"ש מפליג.

לעומת זאת, איכות הקצונה בדבורי זי"ס, היתה קצת יותר גבוהה מאשר בפלגות הדבורים האחרות.

קרוזו כמפקד המת"ט, ואני כסגנו חשבנו שצריך גם קצין דבורים במת"ט. ואז הביאו את רוני ביליק. אז התחלנו לפתח מה אנחנו רוצים מהדבורים בהיבט של תו"ל דבורים.

תרגלנו בסימולציות את התו"ל. תרגלנו תרגולי תקיפות כלי שייט (תכ"ש).

זאב אלמוג כמז"ר, היה מגיע למת"ט וזאת אף על פי שהרגיש מאוים…. (גם בגלל נוכחותו של קרוזו….)

וגם נוכח חוסר ניסיונו הפיקודי על כלי שייט …..

אגב – אנשים לא אהבו להגיע למת"ט…. להיות מתורגלים ולחטוף בקורות…..

אבל 915 היו די חריגים בנושא הזה!!

בדיעבד זה עזר מאוד לדבורנים בקרב ה"דה קסטרו".

לזאב אלמוג היו חושים טובים.  הזירה טרם תקופתו  (בתקופת כריש), לא הייתה במיטבה.  הוא הבין שצריך לשפר את הרמה המקצועית גם באמצעות המת"ט.

 

 

 

אפיזודה שניה שלי בהקשר לדבורים: (ירידה לזירה תוך כדי מלחמה).

תוך כדי המלחמה, "יומי" אמר לי "..לך דבר עם מח"י…. "ביני" רוצה לדבר איתך."

ביני היה בחדר עם אל"ם צמח (רמ"ח אלקטרוניקה) ביני :  אנחנו הולכים לבצע נחיתה בזי"ס (מבצעי "אור ירוק" )

אני מחפש מישהו בעל ניסיון והבנה בנט"ל.  רד לזירה ותשמש כמפקד כוח נגד טילים בזירה.          תסייע לנט"קים להתמודד עם איומי הטילים הקיימים בזירה.

כך אני מגיע לראשונה לזירה…. עם רקורד של "סטילן" תוך כדי מלחמה.

אני יוצא מה"וויקונט" (אחד מסוגי המטוסים שהטיסו את החיילים לזירה)  לחום האדיר של הזירה… אהבתי את הקטע…. גם את הנוף…. כך הגעתי לזירה.

עם הגעתי לתפקיד … החרמתי את רכב האמבולנס של "אור ירוק" … שהפך לרכב העבודה שלי …..

שם פגשתי גם את אפיק שעסק בהתקנת תול"ר 84 מ"מ כנשק מסיים לדבורים … לקח מקרב מרסה תלמת … לא התייחסתי אז ברצינות לתול"ר (חשבתי שזהו אימות נוסף לתפיסה שהדבור הוא "נגמ"ש מפליג").

לזירה ירד גם מפקד חיל הים לשעבר , האלוף אברהם בוצר ("ציטה")…. בכדי לפקד על מבצע הנחיתה.

עליתי  לא-טור כדי לצאת עם דבורים…. כשהם מותקנים באמנונים + אבשלומים ….  הייתי אמור לתת הנחיות לירות אבשלומים ואח"כ אמנונים… חיל הים צרך הרבה אבשלומים ואמנונים בקרבות הסטי"לים בצפון …. אבל היה חשוב לשמור על הנט"קים בז"יס.

בהמשך המלחמה השתתפתי במבצעי "לינול", מבצעים לאבטחת שיירות האספקה יצאתי עם אח"י "קשת" ואח"י "רשף" (כקצין גשר) הייתי גם קצין גשר אצל אריה שפלר באח"י "געש".

 

כוכבי: איך הגעת להיות מפל"ג 915 ?

לא רציתי להיות מפל"ג 915. אבל הבנתי את שיקולי המז"ר למנות מפל"ג מסודר.

באופן קבוע, היתה התייחסות לא רצינית לדבורים. ראה אורך הקדנציות של המפל"גים …. עבורי זה היה עונש אמיתי!

לקחת מפקד סט"יל בזירה, אחרי שנה וחצי של פיקוד על אח"י "קשת" עם רקורד וביצועים טובים. לא הבנתי למה עושים לי את זה , שאלתי למה ?

אני חשבתי שזהו תרגיל של דוידי המז"ר …. ואז הבנתי שמי שעמד אחרי זה היה מפקד החייל – יומי.

חיל הים הבין את הפוטנציאל הטמון בדבורים והחליט להפעיל דבורים ע"י מפקדים מנוסים. התפתחה תרבות שהמפל"גים לא הבינו "מדוע מאכילים אותנו את החרא הזה וממנים אותנו למפל"ג 915 …  (ציטוט התייחסות של מייק אלדר לטורבו במהלך החפיפה הקצרה…)

יומי כרמ"ים וכמח"י אמר לי : "…אם לא תעשה לי בעיות ובושות… אני אעשה ממך מש"ט דבורים…"   Flag  office petrol boat    ואם תהיה בסדר תהיה סא"ל.  ואכן אחרי שנה קבלתי סגן אלוף.                     אגב, טורבו היה הסא"ל הראשון כמפל"ג 915.

 

 

כך אני מגיע להיות מפל"ג  915.

מהר מאוד הבנתי שאיכות כוח אדם – קיימת גם קיימת.

היה טקס החלפת פיקוד.

אחרי הטקס יצאנו לים.  אהוד שמאי (יוטי) היה קמב"צ לאימון סיירת /פלגה.

חזרנו מהים, וראיתי שיש מפות אבל לא עושים ניווט….

אחת הבעיות – חלוקת עבודה בין סגן / מפקד / צ'יפ.

שאלתי את עצמי מה עושים?  – איך מחדירים דפוסי עבודת צוות וחלוקת אחריות ומובילים למצב רצוי? היו לי פערי הפעלה בתחומים שונים … בין היתר נוכח התרבות הארגונית השונה ממנה הגעתי….

כדרכי (מהיותי סטיל"ן וצוללן) דגלתי במקצועיות….

היו עליות רבות של דבורים על הריפים – איך מונעים עליות על ריפים?

הבנתי שאני צריך להפליג יותר – כך אני לומד את המפקדים והצוותים…. ולהם מתאפשר להכיר אותי …והם אכן נחשפים אלי …..

משבר הנפט (קיץ 1976) זימן הזדמנויות להפעיל דבורים במספרים גדולים.

באיזה טווח פותחים באש 500…?? תא"ל אלמוג (קורל)  הפנה אותי לספרות המקצועית הבריטית,  ואצל הבריטים כתובים טווחים יעילים, (זמן מעוף קליע 5 שניות…  150  יארד)

בתחום הניווט … הנחלתי את שיטת הניווט העיוור. (כוכבי: "…שיגעת אותנו עם ה"פרלל אינדקס" אפילו ע"ג מכ"ם יחסי ביתושים, בסדרה להפעלת יתושים בראס כניסה ובמיצרי המילאן…)

נעשו דברים חשובים טרם הגעתי. אבל כשנכנסנו קצת לצד המקצועי.. הבנתי שדברים מוסדרים, נקלטים… וה"שטח" שיתף פעולה והשתפר.

אני חושב שמה שהצלחנו להטמיע ב 915 – זה גם מקצוענות.(סגן במילאן יושב על המכ"מ ומפקד מתפנה ללחימה… מוכ"מות מעניקות הכוונה…)

זה יוצר נורמה – אמת מידה של מקצוענות, בדבורים זה נראה מופרך אז…

נושא המיקוש הכניס אותנו לתחום התמקצעות נוסף – איך שומרים מבנה במיקוש? איך נעים בכוח ? איך שומרים על קו?

נושא חשוב נוסף היה תקיפת חוף – כשהקרב במרסה תלמת משמש כמודל. העמקנו את השימוש  בירי רקטות  130  מ"מ (מערכת "הסקה מרכזית") בהפגזת חוף. בכל אימון סיירת הותקנה לפחות ספינה אחת.  שיפרנו את טכניקת הירי והשימוש במקל"רים 40 מ"מ. (כעסתי כשהוציאו את השימוש במקל"ר לאחר שעזבתי…)

במשבר המפרץ – יצרנו איום על הצד השני בכוח הדבורים.

ברמת ההפעלה הספינתית – סגנים היו ברמה של מפקדים.

כמש"ט דבורים –

• אשרתי וכתבתי את התו"ל – היה חו"ל דבורים
• הסמכת מפקדים – הסמכתי את המפקדים בכל הפלגות.
• תכנון והצגת תוכניות מבצעיות של דבורים בזירות השונות.
• קורסי מפקדי דבורים – הדרכות ותרגולים.
• בבט"ש התייחסנו לדבור כיחידת לחימה.
• סבלנו מנחיתות גדולה בגלל מהירות נמוכה (17 קשר)
• בצפון – מהירות 17 קשר יצרה בעיה מבצעית קשה.
• כשקבלנו את ה- 812 – הדבורה הראשונה … 2 מנועי "מייבך" MTU   …  30 קשר…! חלום            (הבן של רס"ר דבש (קלמונט)  היה הצ'יפ)

 

 

לסיכום תפקידי כמפל"ג:

עבורי השרות כמפל"ג 915 :

• זו היתה עבורי חויה מקצועית.

 

• חויה אישית – תקופה שלא שוכחים, תקופה שעבורי היתה סיפוק והצלחה….

הייתי בחיל הים עוד מספיק זמן אחרי 915, ובצעתי תפקידים נוספים. הייתי היוזם  של המיק המוטס… וצברתי נסיון מעשי נוסף בתחומי הנט"ל…

תקופת שרותי בדבורים, עבורי היה תקופה מספקת וטובה. אני יודע שנתפסתי כמפל"ג טוב הן ברמת פקודיי והן ברמת מפקדיי. תעיד על כך התייחסותו של יומי במהלך שרותי כמפל"ג סטי"לים ולקראת יציאתי המתוכננת לחו"ל, תוך שאני מוטרד שלא צברתי מספיק זמן כמפל"ג  … הוא אמר לי :      טורבו, אל תדאג …. אתה כבר היית מספיק זמן מפל"ג ים מבחינתי… כשהוא מתכוון להיותי מפל"ג 915.

הערת כוכבי : טורבו, שירתתי תחת 5 מפלג"ים … אתה היית המשמעותי מבינהם. וזאת נוכח התייחסותך הרצינית לתפקידך ובעיקר לחשיבות התפיסה המבצעית. גרמת לנו ל"גאוות יחידה" מבצעית שלא היתה כמותה לעניות דעתי בשום שלב בתולדות הפלגה… אולי, מייד אחרי מלחמת יום הכיפורים.

עבורי ההנחיה המקצועית היתה חשובה. הצטערתי שלא היתה המשכיות… כיום אני רגוע יותר …    כי יש פי"ם דבורים… וההכשרה ממוסדת.

היום כבר ברור שהדבורים תפסו ותופסים  מקום חשוב בהיסטוריה של חיל הים.                                           היום בעידן של סער 5 ….. ספינות הבט"ש ,דבורות  ושלד"גים מבצעים משימות של סטי"לי סער 2 / סער 3.

כוכבי, אנחנו יכולים להמשיך ולדבר עוד הרבה שעות …. נעצור כאן.